דבר המלוכה צט

והנה אם לוקחים מתיבת רשע העי"ן נשאר תיבת רש ומתמסכן ונעשה עני ובהיפך תיבת רש הוא נעשה שר והוסר ממנו עניות שהי' סיבת הרשיעו וזו שמעלים העין מסוררים מתיבת רשע ועי"ז ישובו כולם הן עשירים והן עניים:

ר"צ הקצר בזעם ומאריך אף ויל"ד דהו"ל לה קדים מאריך אף ומקצר בזעם כמו ששנינו (באבות פ"ה) קשה לכעוס ונוח לרצות וי"ל דהגם שהשי"ת מאריך אף מצינו שעל עון הברית הוא מעניש מיד וזה הי' עצת בלעם הרשע שנפלו מיד מישראל כ"ד אלף, ומפורש בקרא ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך וממילא כשאין השכינה שורה בישראל הם נתונים למרמס וכל מקום שזנות מצוי הורגת רעים וטובים, ומבואר בס' תורת משם כי זעם במילוי זי"ן עי"ן מ"מ גימטריא זרע וזו שאמר בזעם כמנין זרע הוא קצר ומאריך אף בשאר עבירות:

רצ"א] היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים י"ל שהחידוש הוא שאפי' הצדיקים יעמוד בדין לפי שביום זה עלה במחשבה בריאת העולם כמש"כ תוס' (בר"ה כ"ז) ד"ה כמאן בשם ר"ת ותורת חיים כתב דצדיקים דנין אותם במדת הדין כמו שעלה במחשבה לברא העולם בדין ואם הם מקבלים מידת הדין על שכמם אז דנין שאר בני אדם ברחמים וכתב בס' מחצית השקל (סי' תקצ"א ס' ק"א) לפי"ז א"ש לשון הרת דהוא לשון מחשבה והריון וא"ש לפי"ז דלכך מעמיד במשפט כל יצורי עולמים אפי' הצדיקים לפי שהיום הרת עולם שעלה במחשבה לברא העולם ולפי מחשבה הי' לברא העולם במידת הדין ומי יזכה בדין לכך מעמידים הצדיקים לדין ובכחם לסבול ועי"ז נדונין המון עם ברחמים ובזה יובן הפסוק (בתהלים ע"ו) משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה בקום למשפט אלקים והקשו (בשבת פ"ח) אם יראה למה שקטה ומשני בתחלה יראה ולבסוף שקטה ולדברינו א"ש דבעת ששמעה הארץ בקום למשפט אלקים שדונו לפי מדת הדין יראה אבל אח"כ שראו שדנין תחלה צדיקים והם סובלים מידת הדין שקטה שהוא כדי להושיע ענוי ארץ סלה למען ידונו אותם ברחמים לוקחים הצדיקים מדה"ד עליהם:

רצ"ב] ועל המדינות בו יאמר, צ"ב מה זה שדייק ועל המדינות בו יאמר למה על המדינות ולמה בו דוקא וי"ל דבספר יערות דבש (ח"ב דרוש י') הביא מש"כ הרא"ש לענין השאלה דבחו"ל גם צבור דינם כיחיד ולפי זה יש חילוק בין ארץ ישראל לשאר מדינות דאמרו (בר"ה י"ז) דביחיד לאחר גזר דין בכל ימות השנה איני נקרע אבל בצבור גם לאחר גמר דין ובכל השנה נקרע ובזה יובן אשר ה' אלקיך דורש אותה תמיד דבשאר המדינות לא מהני רק קודם גזר דין אבל בארץ ישראל דורש אותה תמיד מראשית השנה עד אחרית השנה וזו שדייק ועל המדינות דהיינו בשאר מדינות חוץ מארץ ישראל בו דייקא יאמר ואיני נקרע בכל ימות השנה:

רצ"ג] אשרי איש לא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך י"ל דצדיקים דבוקים בו ית' בכל תנועותיהם אפי' בעוסקם בעניני הגוף ואפי' בעת דברם עם בני אדם אבל המון עם הלואי שיהי' דבוקים בשעת תפלה ותורה ובעש"ט זצ"ל פירש הפסוק (תהלים ל"ב) אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון שהוא מדריגה גדולה אם לא יחשוב ה' אם הניח רגע מלחשוב בדביקות בו ית' לו עון אצלו נחשב לו עון וזו אשרי איש