עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › דבר המלוכה

דבר המלוכה צח

Dvar ha-Melukha 98 · דבר המלוכה · free full Hebrew text

Open in the reader →

קיים לעולם בימים ההם בזמן הזה ואם באו שני החסדים יחדיו שבא חסד ע"י אתערותא דלתתא וגם מאתערותא דלמעלה א"כ הי' מן הדין שרק זה החלק שבא על ידי אתערותא דלתתא ותקיים לעולם לעורר בכל שנה חסד זה אבל חלק חסד שבא מאתערותא דלמעלה יהי' רק באותו שעה כי מאחר שהם הרוב כמו שכתיב ורב חסד והאיך יתבטלו בתוך המיעוט שבא מאתערותא דלתתא לקבל טבעם להתקיים לעולם בכל שנה ושנה ומשמיענו חידוש גדול שאם יבאו שניהם יחד אז גם רוב החסדים שבאו מהתעוררת דלעילא יתאימו יחד לעורר חסד בכל שנה ושנה והנה אמת הוא דבר המתקיים כמאמרם ז"ל (שבת ק"ד) קושטא קאי, ולפי"ז יומתק שזו המדה שגם רב חסד אם בא בעת שהי' גם חסד מאתערות' דלתתא ואמת יתקיים לעולם בכל שנה ושנה וזו ואמת שגם רב חסד יקבל מדת אמת להיות קיום לעולם והוא ממדת רחמים והיינו מטעם דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ורב חסד מטה כלפי חסד והוי כאלו הרוב בא מחמת אתערותא דלתתא ובזה יובן הכתוב (במיכה ז' כ') תתן אמת ליעקב חסד לאברהם דמן הראוי' הי' לומר איפכא תתן חסד לאברהם ואמת ליעקב דהא אברהם קדום ליעקב אבל לדברינו א"ש שמשמיענו חידוש שנתעורר ליעקב חסד שעשה השם לאברהם הגם שהי' אתערותא מלמעלה נתקיים לעולם לזרעו אחריו כי תמיד הי' גם חסד לעומת מעשיו הטובים רק שהוא ית' הוסיף חסד על חסד המגיע לו בדין וגם זה נתקיים לזרעו אחריו ובזה יובן (תהלים ק"ג) כי כגבו' שמים על הארץ גבר חסדו על יראיו דלכאורה מאי זה לשון גבר דמשמעו כאלו און רוצים בו וצריכין ליתן להם בעל כרחו ולפי דברינו יומתק דהא לפני זה אמר יודיע דרכיו למשה וגו' רחום וגו' ורב חסד ואח"כ אמר וחסד ה' מעולם ועד עולם ולכאור' הי' ראוי' שיגברו חסדיו ית' מהתעוררת עליון ויבטלו את החסד שבא מהתעוררת דלמטה דהא הוא רב חסד היינו הרוב ואעפי"כ יתקיים לעולם מעולם עד עולם ובזה מובן (תהלים קי"ז) כי גבר עלינו חסדו דהיינו שחסדו ית' יהי' הרוב אעפי"כ יקבל טבע המיעוט ויתעורר בכל שנה ושנה ומקבל מדת ואמת ה' דהיינו לענין שיהי' לעולם ובזה יובן (תהלים קל"ז) לעושה נפלאות גדולות לבדו ופי' בס' תפארת שלמה תיבת לבדו שבא מהתעוררת עליון לבד, גם זה החלק יצטרף לחלק הבא מהתעוררת שלמטה ויהי' לעולם חסדו ומצאתי גוף ההערה לזכות בדין ע"י קבוע כמחצה בס' בכור שור (ר"ה ט"ז):

רפ"ח] הטוב ומטיב לרעים ולטובים י"ל בהיותינו בגולה באה השפע לאוה"ע ומתמצית מתפרנסים ישראל ושפחה כי תירש גברתה וזו גלות השכינה שמרבה ליתן למכעיסיו כדי שיגיע מעט לעושי רצונו וכנה עה"פ ותרא אותו כי טוב הוא דרשו חכז"ל (סוטה י"ב) שנולד מהול לפי"ז כינוי על ישראל שהם טובים שהם נמולין וזו טוב לרעים לערלים כדי שעי"כ מטיב לטובים שהם מתפרנסים מהם:

רפ"ט] הסובל ומעלים עין מסוררים י"ל דמשתי סיבות אדם סר מדרך הישר או מסיבת עשירות כדכתיב וישמן ישורון ויבעט או ע"י עניות שאמרו חכז"ל (עירובין מ"א) שמעביר על דעתו ועל דעת קונו וכתיב (משלי ל' ח') רש ועושר אל תתן לי ולזה אם הבוחן לבבות יודע שהרשיע ע"י עושרו לוקח ממנו עשרו ונעשה עני ואם ע"י עניות ירשיע מסיר ממנו העניות כדי להחזירו לתשובה