דבר המלוכה צו

מותר האדם מן הבהמה למאוס ברע בהכירו ולבחור בטוב והואיל טענת רע מנעוריו שלא יתכעס ה' עליו כ"כ שנראה שהפליא לעשות כי יש סיבה להרשיע לצד לימודו מנעוריו:

רפ"ז] או יאמר לסתום פי המקטריגי' לזכות ישראל ולפטרם מן הדין דאיתא (בר"ה י"ז וברמב"ם הל' תשובה ת"ג ה"א) רוב זכיות לחיים ורוב עונות למיתה מחצה על מחצה רב חסד מטה כלפי חסד ולפי"ז י"ל דהא קייל"ן דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ממילא גם ברוב עונות נעשה ע"י גזה"כ מחצה על מחצה שכל קבוע כמחצה על מחצה וזו באין מליץ יושר מול מגיד פשע מול דייקא שלערך עונות הזכיות מועטים תגיד ליעקב דבר חק היינו גזה"כ של וארב לו שמשם נלמד דכל קבוע כמחצה על מחצה ומשפט היינו רב חסד מטה כלפי חסד וזו שדייק במשפט כי ע"י החק עדיין אינו זוכין בדין דהוי רק מחצה על מחצה אבל ע"י המשפט דהיינו רב חסד מטה כלפי חסד אפשר לצדקם, ויומתק כי תיבת דבר עם האותיות בגימטריא וארב שמשם נלמד שכל קבוע כמחצה על מחצה ויומתק מה שדייק ותגיד ליעקב דייקא כי יעקב יש בו אותיות קבע ויעקב מלא אותיות קבוע והראה לי בני הרב מו"ה שמואל נ"י שבס' שבט מיהודא לכל נדרי שנת תרמ"ז כתב עה"פ נפשי לה' משומרים לבקר הזכיר זכיותיהן של ישראל שקובעין זמן לתורה ולתפלה בבקר השכם והמליץ על זה בס' פלא יועץ ע"י שקובע עתים לתורה וקייל"ן כל קבוע כמחצה על מחצה דמי ונמצא ה' יחשוב לו כאלו עוסק בתורה חצי היום ורב חסד מטה כלפי חסד וקבע את קובעיהם שכר הרבה כאלו למדו כל היום בתורה וי"ל דאע"ג דקייל"ן דאין אומרים תרו רואין היינו דוקא בב"ד דלמטה אמנם לפניו ית' ל"ש לומר תרו רואין כי הכל הוי בראי' אחת והבן וזו כיון שאמר משומרים לבוקר שקובע עת לתורה בבוקר ע"יז יחל ישראל אל ה' עי"ז יש מקום להמליץ עבורי כו עם ה' החסד ורב חסד מטה כלפי חסד והרבה עמו פדות יהי' המחצה כרוב והיינו הלשון והרבה עמו פדות ואח"כ יהי' רובו ככולו וממילא כיון דהוי כרוב זכיות אז מצד רובו ככולו יקויים והוא יפדה את ישראל מכל עונתיו עכ"ד ובזה מובן הפייט חוקר וסוקר ומבין אל מפעלי אם פעלתי שקר ומהתלות בעמלי את עוני לא תבקר ואל תדרוש למעללי ה' בקר תשמע קולי דע"י שקובע עתים בבקר הוי כמחצה על מחצה וסוקר דייקא בסקירה אחת לכך את עונו לא תבקר ה' בקר תשמע קולי ובזה יפורש (אבות פ"ב מ"י) וכשאתה מתפלל אל תעש תפלתך קבע וגו' שנאמר כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד והכוונה שפרקי דחסידי הוא שלא יהי' די לו בתפלה בבקר ובערב אלא כר' יוחנן (בברכות כ"א) ולואי שיתפלל אדם כל היום ולכך הוצרך להזהיר על זה לפי שהוא רב חסד ומטה במחצה על מחצה לזכות והי' די בקובע זמן לתפלה לזה הזהיר שירבה בתחנונים ובזה פרשתי לשון הנוסח בעל הנסים דחנוכה וקבעו שמונת ימי חנוכה מאי לשון וקבעו וכן הוא (בשבת כ"א ב') לשנה אחרת קבעום דהנה בס' תפארת שלמה לזאת חנוכה כתב לישב קושית הקדושת לוי על מה שתקנו חכז"ל בחנוכה ופורים לעשות זכרון על הנסים אשר נעשו אז ולמה לא תקנו לעשות זכרון לנס גדעון וסיסרא בהקדים הכתוב (בתהלים קל"ו) לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו וצ"ב מאי רבותא בזה שעושה נפלאות לבדו וכי הוא צריך לעזר מזולתו