דבר המלוכה צה

איש ופרש"י שני יצרין יצר טוב ויצה"ר שניהם נזכרים וצ"ב בשלמא זכר היצה"ר הוא טובה גדולה לנו וכדרשתם ז"ל (סוכה נ"ב) עה"פ אשר הרעתי שהבור' ב"ה מתחרט שברא היצה"ר שנקרע רע וזו הרעתו כאלו גרם בזה מה שחטאנו אבל זכר היצר טוב לכאורה אינו מובן לאיזה תכלית נזכר ביום הדין וי"ל (דבשבועות ל"א) אמרו מנין שלא ישמע הדיין דברי בעל דין קודם שיבא בעל דין חבירו ת"ל מדבר שקר תרחק ועה"פ עד אלקים ובא דבר שניהם בשעת דיבור יהי' שניהם עומדים שם (ובמשלי ו"ח י"ז) צדיק הראשון בריבו ובא רעהו וחקרו שאינו מאמין לו ומעתה יש המלצה גדולה על מה שחטאו דהאיך אפשר לעמוד נגד היצה"ר שבא אליו מיד בצאתו לאויר העולם והיצ"ט בא כשנעשה בן י"ג שנה ואם היצה"ר הטעים דבריו כבר י"ג שנה קודם בא היצ"ט אין חידוש שדברי היצה"ר נשמעי' יותר וא"ש שנזכר ביום הדין היצ"ט שלענין זה נזכר שהוא בא רק לאחר י"ג שנה כדי לסייע לזכות אותנו בדין וזו באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חק ומשפט שאצל חק משפט נאמר לדיין תיבת דבר היינו שלא לשמוע טענת בעל דין קודם חבירו מהכתוב דבר שקר תרחק שהוא דבר דייקא וכן עד האלקים יבא דבר שניהם נאמר ג"כ תיבת דבר ועי"ז וצדקינו במשפט וב"ה מצאתי עיקר החידוש בזוה"ק (תחלת פרשת וישב) וז"ל ר' חייא פתח ואמר רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה' (תהלים ל"ד) תא חזי כמה מקטרגין אית לי' לבר נש מיומא דהקב"ה יהיב לי' נשמתא בהאי עלמא דכיון דנפק בר נש לאוירא דעלמא מיד אזדמן ואשתתף בהדי יצר הרע כמה דכתיב לפתח חטאת רובץ וגו' וכדין אשתתף בהדי' יצר הרע ותא חזי דהכי הוא דהא בעירא מיומא דאתילדו כולהי נטרי לגרמיו וערקין מן גו נורא ומן כל בישין ובר נש מיד אתא לקרבא גרמי' גו נורא בגין דיצר הרע שארי בגוי' תמיד אסטי לי לאורח בישא ואוקימנא (קהלת ד') טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד טוב ילד דא הוא יצר טוב דהוא יליד מיומא זעירין עמי' דהא מתליסר שנין ואילך עמי' ממלך זקן וכסיל ממלך דא הוא יצר הרע דאי' איקרי מלך ושליט בעולם על בני נשא זקן וכסיל ודאי כדאוקמו דכד אתילד בר נש ונפיק לאוירא בעלמא אי' איזדמן עמי' דבר נש ועל דא אי' מלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד להזהיר לא נאמר אלא להזהר בגין דאי' כסיל ועליו אמר שלמה המלך ע"ה וכסיל בחשך הולך דהא מסוסותו' דחשך קא אתיא ולית לי' נהורא לעלמין עכ"ד ובזה יובן סליחה ע"ג ליום ד' דעשי"ת לבן אדמדם המאוחר והמוקדם יצר לב האדם ולכאורה אין ביאור למה שאמר המאוחר והמוקדם ולדברינו יובן שעי"ז יזכה אותנו בדין וילבן מעונות האדומים עדה"כ אם יהי' חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ע"י יצר לב האדם וזכור מי המאוחר ומי המוקדם שיצר טוב מאוחר ויצר הרע מוקדם ומצאתי ממש כדברי בספר אור החיים (פרשת נח) עה"פ כי יצר לב האדם וז"ל פירש ע"ד מאמרם ז"ל במס' (ב"ק ל"ט) שור האצטדין שנגח פטור דכתיב יגח ולא שיגיחוהו ע"כ והן האדם מנעוריו קודם שיבחן למאוס ברע ולבחור בטוב יקדמנו הרע משננער ממעי אמו והרע מדריכו בבחינתו והי' כי יגדל כבר הטביע בו הרע כמו שהטביעו הנגיחה בשור האצטדין וטעם זה יועיל לבל דנו בהכרת אבל עכ"פ ענוש יענש על אשר אינו שומע בקול האלקים וישתנה משור המתלמד כי הוא