דבר המלוכה צד

מלמד שהאבות מצטערים בקבר על צרת בניהם ובפרט יעקב אבינו דאמרו חכז"ל (באיכה רבתי) עה"פ ויבער ביעקב כשפורענות בא על ישראל אין מרגיש בה אלא יעקב והסביר ר' בחיי פ' ויחי שיעקב נשאר קיים בגוף שבו והנפש מתלבשת ויש לו ממש אבל הוא דק עד מאד עכ"ד וזו באין מליץ יושר תגיד ליעקב דבר חק ומשפט שהמשפט שלנו נוגע ליעקב שבצרותינו לו צר וצדקינו במשפט:

רפ"ג] או יאמר (דכתיב באיוב ב') ויהי היום ויבאו בני אלקים להתיצב על ה' ואיתא בזוה"ק (פ' פנחס) דהיום הוא ר"ה וכתיב (מלאכים א' כ"ב י"ט) וצבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו היינו הסנגורים עומדים בימין והמקטרוגים עומדים בשמאל ובס' ישמח משה (פ' במדבר) עה"פ הפקד את הלוים כתב שזה חסד גדול שידוע שיותר כח באבר הימין מאבר השמאל ובזה יובן הפ' (בתהלים ע"ו) משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה והקשו חכז"ל (בשבת פ"ח) אם יראה למה שקטה ולפי"ז יובן בהודע להם בקום למשפט אלקים אותו סדר המשפט שהסנגורים עומדים לימינו והמקטריגים עומדים לשמאלו בזה שקטה שהבינו שעשה כן להוסיף כח בסניגורים להושיע ענוי ארץ סלה אולם אם לפעמים נראה שגם המקטרג עומד לימין אז רעדה אחזתם אולם הענין שע"י שעשו תשובה נהפך הקטיגור לסניגור וזו אם אין מליץ יושר מול מגיד פשע שאיני עומד לנגדו אלא שגם המקטרג עומד לימינו הגד ליעקב דבר חק ומשפט דתיבת דבר לכאור' כמיותר אולם הוא ית' מגלה להם שמועיל תשובה והוא על דרך הכתוב קחו עמכם דברים ושובו אל ה' וזו דבר חק ומשפט שהחק ומשפט שהתשובה הנרמזת בתיבת דבר מתקבלת ולזה קטיגור נעשה סניגור ולכך עומד לימין המליץ יושר וכן אמרו חכז"ל בפרקי דרבי אליעזר (פ' מ"ו) שביו"כ אומר השטן יש לך עם כמלאכים:

רפ"ד] או יאמר דצ"ב תיבת דבר וגם מה העצה תגיד ליעקב דבר חק ומשפט וי"ל דאמרו חכז"ל קחו עמכם דברים ושובו אל ה' שאם הם עניים בין במעשים ובין בממון חנון ורחום ה' ומתפייס בוידוי דברים וכתיב (ירמ' ב' ל"ה) הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי ומיד שמתודה על חטאתו ידו ית' פשיטה לקבל שבים וכתיב בדוד גם ה' העביר חטאתך אל תמות ואיתא בזוה"ק שמכל חטא נברא מלאך רע המקטרג עליו אבל מיד שמתודה מעבירון זה המלאך המחבל המקטרג עליו וזו שאמר אם אין מליץ יושר לדחות המגיד פשע העצה תגיד ליעקב דבר חק ומשפט שהחק שבוידוי דברים מעבירין המגיד פשע ועי"ז וצדקינו במשפט:

רפ"ה) או יאמר דתיבת דבר הוא מלשון נבואה כדכתיב (בישעי ט"ז) דבר שלח ביעקב ופרש"י נבואה והנה יש שני אופנים אם הגזירה כחק בלי טעם אז קשה להמתיק אותו אבל אם היא משפט שניתן טעם לגזירה אז אפשר להשתנות לטובה בהסור טעם הגזירה לכן אם ישובו ויתחרטו אפשר להצדיקם במשפט ובהשתנות הענין תתהפך הגזירה רעה לטובה וזו באין מליץ יושר תגיד ליעקב שדבר הוא הנבואה והוא בשתי אופנים בדרך חק או בדרך משפט וצדקונו במשפט ע"י השתנות טעם הגזירה:

רפ"ו] או יאמר בהקדם הנאמר בסוף שמונה עשרה במוסף כי זכר כל יצור לפניך בא ייצרי מעללי