דבר המלוכה צב

קידוש השם ואמר הפייטן שם אלה העקידות תראה והנחם ושכך אף וכלה חמה וגו' חום ורחם וגו' ותוציאני מאפילה לאורה וזו הכוונה תפקוד כמה היינו לפני כמה אלפים שנים ותמנה כמה אני עתה ותראה כמה וכמה רבבי רבבית נהרגו על קידוש שם המיוחד ואז תפקוד לטובה נפש כל חי ובזה יובן הסליחה ליום ראשון סליחה ב' שרדני כתורן הר בדודנו וגו' עוד למנינך בקש אובדיני הכוונה מאחר שאנו מעט מהרבה תמנה כמה אבדו ממני ונהרגו על קדושת שמו ית' ונקום נקמת דם עבדיך השפוך:

ער"ו] ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה י"ל דמהרש"א (סוף מכות) כתב דבכל מצות אין רשאין לעשות ע"מ לקבל פרס חוץ מצדקה דכתיב (מלאכי ג' י"א) ובחנוני נא בזאת ובס' מרכבת המשנה על המכילתא (בפ' שלח) כתב דעל מצוה שרשאין לעשות ע"מ לקבל פרס משלמין שכר בעוה"ז ממאמר ביומו תתן שכרו כמבואר בילקוט תצא אבל מצות שאין רשאין לעשות ע"מ לקבל פרס שכרן בעולם הבא, דהא אם לא תבעו אינו עובר על פעולת שכיר ולפי"ז י"ל דתשובה ותפלה מועילין על חוי עולם הבא וצדקה על חוי עולם הזה:

ער"ז] הטור (בסימן תקפ"א) כ' בשם המדרש דבערב ראש השנה גדולים מתענים ומוותר להם הקב"ה שליש ובעשרת ימי תשובה הבינונים מתענים ומוותר להם שתי שלישים וביום כיפור כולן מתענין ומוותרים להם הכל והקשה הטו"ז מאי אמר דבינונים מוותרים להם שתי שלישים הא שליש כבר וויתר להם מערב ראש השנה וכן קשה מיום כיפורים הא כבר וויתר להם שני שלישים מעשי"ת וי"ל דני' דמוותר שליש לגדולים המתענים וחוזרין בתשובה עדיין יש עליהם ערבות מאותן שלא שבו כלל קודם ראש השנה, ובעשי"ת ששבו גם הבינונים נמחל להם שליש של ערבית וממילא נמחל גם לבינוינים חלקם ונמצא שמחל להם שתי שלישים וביום כיפורים נמחל להם כל השלשה שלישים שהי' עליהם מערבות מאותן שלא שבו עד יום כיפורים ואז נמחל לכולם ממילא נמחל לצדיקים חלק הערבות:

ער"ח] (אמור) זכרון תרועה אמרו בירושלמי (פ"ד ה"א) שאם חל ר"ה בשבת שאז אין תוקעין בפועל רק מזכירין תרועה שאומרים פסוקים המדברים מזה וצ"ב דלמה נקטו לשון זכרון הא זכרון משמעו רק בלב דהא אמרו בספרי על זכור את אשר עשה לך עמלק יכול בלב הא כבר אמור לא תשכח אלא זכור בפה הרי במקום שאין הוכחה משמעות זכור רק בלב ולמה נקיט לשון זה דהא כאן צריכין לומר בפה פסוקי תרועה וי"ל דנקיט כך בשביל לזכותינו שאם חל בשבת שאין יכולין לתקוע יעמוד לנו זכות השבת לזכותם בדין שנאמר בו זכור את יום השבת וזה הזכות יעמוד במקום תרועה:

ער"ט] באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגד ליעקב דבר חק ומשפט וצדקינו במשפט י"ל דבמדרש חזית עה"פ לסוסתי והובא בילקוט שמעוני (איוב כ"ג) אמר רע"ק כשם שנושאין ונותנים בסנהדרין של מטה כך נושאים ונותנים בב"ד של מעלה שנאמר (מלכים א' כ"ב י"ט) ראיתי את ה' יושב על כסאו וצבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו וכי יש שמאל למעלה הלא כתיב ימינך ה' נאדרי בכח אלא אלו מטין לכף חובה ואלו מטין לכף זכות ובספר מרכבת המשנה על המכילתא (פ' בשלח) הקשה