דבר המלוכה פח

המלאך הנקרא חי ומה יעשו קרוצי חומר: רס"א] או יאמר לפי שמשמים השמעת דין על כן יראה הארץ כי בשמי מעלה ניכר גודל הפגם שגרם בעונותיו ומי יזכה בדין ושקטה לפי שבטחה בצדקתו שישפוט באופן זה להושיע ענוי ארץ שאין רואין ומשיגים גודל הפגם הנעשה בשמי מעלה: רס"ב] או יאמר דבספר קדושת לוי (פ' בלק) עה"פ קום בלק ושמע כתב דרבותינו ז"ל אמרו כשהקב"ה דן את ישראל דן אותם בעמידה וכשדן את האומות דן אותם בישיבה ונראה שרמז בזה מה שדרשו עה"פ ותגזור אומר (איוב כ"א) שהקב"ה גוזר והצדיק מבטל והנה ישיבה נקרא כשיש בה סמיכה כמאמרם ז"ל (כתובות קי"א) כל ישיבה שאין בה סמיכה עמידה טובה הימנה ועמידה אין בה סמיכה וזו דרמז אוה"ע היא דן אותם בישיבה שיש בה סמיכה למשפט שנגזר עליהם שלא ימוט כי אין ביניהם מי שיבטל הדין הנגזר משא"כ גזר דין בישראל אין בו סמיכה שצדיקים שביניהם יכולין לבטלו וזו קום בלק הרמז טל עמידה כי אין בו סמיכה על הקללה כי הצדיקים שביניהם יבטלו ויהפכו לברכה עכ"ד ויומתק לפי זה ושקטה שנתגלה לה הסוד בקום דייקא למשפט שדן את ישראל בעמידה והטעם להושיע ענוי ארץ שיהי' בכח הצדיקים לבטל הגזירה: רס"ג] או יאמר לכאור' מאי נ"מ אם משמים או מהאוץ נשמע הדין וי"ל דבאור החיים (פ' משפטים) כתב דבשמים דנין גם אם פשע בפקדון שבעליו עמו וכן נמצא בש"ס כמה דברים שחיובם בדיני שמים ופטורים בדיני אדם ולזה כששמעה שמשמום השמעת דין יראה כי בדיני שמים הרבה דברים מחמירין מבדיני אדם ושקטה להיותם ענוי ארץ שפלים וירודים ודאי ירחם עליהם: רס"ד] או יאמר דבספרי אבות על בנים (נ"ו אות כ"ב) תבתי דבדיני אדם אומר מותר נחשב כש גג ובדיני שמים נחשב כמזיד לכך בשמעה שהדין בשמים יראה ושקטה כמו שכתבתי באופן שלפני זה: רס"ה] או יאמר דקודם מעמידים לדין הצדיקים ולאחר שהם זכו בדין מגין זכותם להציל כללות ישראל ולזכותם בדין ודרשו חכז"ל כן מהפסוק לעשות משפט עבדו ואח"כ ומשפט עמו ישראל והנה דרשו חכז"ל עה"פ איש אלקים שיכול לעמוד נגד מדת הדין ולזה ושקטה בקום למשפט אלקים הצדיקים שיכולים לעמוד נגד מדת הדין ואח"כ להושיע ענוי ארץ סלה: רס"ו] או יאמר (דבשבת פ"ח) הקשו אם יראה למה שקטה ותירצו בתחלה יראה ולבסוף שקטה וצ"ב למה יראה תחלה ולמה בסוף שקטה גם יבואר מאמרם ז"ל עה"פ בראשית ברא אלקים בתחלה עלה במחשבה לברא במדת הדין ראה שאין העולם מתקיים במדת הדין שיתף מדת הרחמים למדת הדין וצ"ב דהא אצלו ית' גלוי כל עתידות ואין שייך שינוי רצון וי"ל דזה שיראה הארץ מובן שאם מלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון איך לא יראו בני אדם מהדין וכמאמר הפייטן אם במלאכיו ישם תהלה מה יעשו קרוצי מטה אולם מבואר (בחגיגה י"ב) ששמים נבראו תחלה ואח"כ הארץ ובראשית הבריאה כתיב בראשית ברא אלקים ושם סמך לאלקים את השמים