עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › דבר המלוכה

דבר המלוכה פז

Dvar ha-Melukha 87 · דבר המלוכה · free full Hebrew text

Open in the reader →

בקדושתם ואין מתחתנים עמהם וזו ענין ואתם תהי' לי ממלכת כהנים וגוי קדוש ובתחלה בית שני תקנו גדר ערוה והפרישו הנשים הנכריות ובכו בכי גדול על המעל אשר עשו להושיב נשים נכריות והנה (בסיכה נ"א) אמרו חכמינו ז"ל שבבית המקדש תקנו תיקון גדול להפריש האנשים מן הנשים כן נמצא בבתי מקדש מעט בכל הגולה עד היום שיש לנשים עזרה מיוחדת ובאומת בבית תפלתם אנשים ונשים יחד וגם בקהלות הגרועות הם נבדלים זה מזה וכדאי הוא זכות זה להגן עליהם ביום הדין לזכותם ובזה יובן הקול קול יעקב והידים ידי עשו שאמרו חכז"ל (גיטין נ"ז) כל זמן שנשמע קול יעקב אין הידים ידי עשו שולטים בהם והנה נאמר בכפל הקול קול יעקב לרמז כנ"ל שקול אנשים לבד וקול נשים לבד ועתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שיקבעו בארץ ישראל כי חשיבות גדול שבמשך ימי גלות הארוך והמר לא למדו ממעשי האומות והי' מובדלין האנשים מן הנשים בעת עבודת השם וזו שאמר זמרו לאלקים בלא כינוי שהוא אלקי כל הארץ ושוב אמר זמרו למלכינו זמרו שהוא שיר חדש שנראה רק בעבודת אלקי ישראל שלא נמצא כן בכל האומות ונתן הכתוב טעם לזה כי מלך כל הארץ אלקים שבשם אלקים הוא מלך כל הארץ אבל אתם זמרו משכיל תזמרו בשכל להראות לעיני כל קדושת אומה הישראלית וישראל גוי אחד בארץ מה שלא נמצא בשאר אומות לזה תזמרו נדיבי עמים נאספו עם אלקי אברהם שבמקום שמתאספים יחד לעבודת הבורא ב"ה שם ניכר גדולת ישראל ודייק עם אלקי אברהם שאמר הנה נא ודעתי כי אשה יפת מראה את שע"י צניעות שבו לא הכיר צורת אשתו ומזה למדו זרעו שלא להסתכל בנשים ותיקנו תיקון גדול להפריש אנשים מנשים בעת העבודה:

רנ"ט] (תהלים ע"ו) משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה והקשו חכז"ל (שבת פ"ח) אם יראה למה שקטה ותירצו בתחלה יראה ולבסוף שקטה וי"ל דהיראה באה אם שמים לא זכו בעיניו איך יצדקו קרוצי חומר אם מלאכים וחפזון וחיל רעדה יאחזון ויאמרו הנה יום הדין על אחת כמה וכמה שהם יפחדו ורעדה תאחזם אולם מזה עצמו יש להם להשקיט רוחה אם מלאכי מעלה שאין להם יצר הרע נמצא בהם חטא ודאי יקילו בדין בני אדם אשר היצר הרע מסתם תמיד:

ר"ס] או יאמר ויתישב גם אמרו בקום למשפט אלקים שמשמעו שעי"ז שקטה ויתבאר גם הפסוק (ירמי' ב' ל"ה) הנני נשפט אותך דמאי זה לשון נשפט היל"ל הנני שופטך אולם כבר אמר הנביא (זכרי' ב' י"ב) הנוגע בכם נוגט בבבת עינו ולכן כשח"ו מדת הדין מתוח נגד ישראל הבורא ב"ה ברוב רחמיו אומר שדין ישראל הוא דינו כאלו דנין אותו ואיזה מקטרג יעז לקטרג נגדו ית' דבאמת בכל צרתם לו צר ונעשה כביכול כאלו הוא בעל דין והנה הדיין יושב ובעלי הדין עומדים וזו הנני נשפט שגם עלי דנין וחק לישראל משפט לאלקי יעקב וזו ושקטה בקום למשפט אלקים שכביכול הוא בעמידה כבעל דין וזו ראי' שרצונו להושיע כל ענוי ארץ סלה וזו שאמר (באיוב י"ד) אף על זה פקחת עיניך ואותנו תביא במשפט עמך שכ"כ גברו רחמיך עד שאתה משתתף במשפטינו וזו במשפט עמך ובזה יבואר אל תבא במשפט עמנו שעמנו תשתתף להיות כבעל דין כי בלא"ה יש המלצה גדולה כי לא יצדק לפניך כל חי גם