דבר המלוכה פה

שפרו מעשיכם וגו' סלול מסלתנו ישר לצעוד ובן יקירך קרסול לא ימעוד כנמת זכר אזכרנו עוד וצ"ב איך נזכר בפסוק זה שהוא יורה לנו הדרך הנכון ויתקן פסיעתינו ולפשוטו מוכרחין לומר דקאי על סיפא שלא ימעד מאחר דכתיב רחם ארחמנו ודאי שרעה אליו לא תאונה והוא ע"י שיתקן מעשיו אולם לדברינו יומתק שע"י שיזכרו מעשיו שמים נתעורר הוא לזכור מה שחטא ומתקן מעשיו נמצא שמשמים מורים לו הדרך אשר ילך:

רנ"ד] או יאמר בהקדים דברי ר' חנניא בן עקשיא רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות (סוף מכות) דצ"ב דמאי זה מצית אחר שאמר תורה וי"ל דהנה יש להפליא על שני מצית שציני הבורא ב"ה זכור את אשר עשה לך עמלק כזו מצית עשה לא תשכח שהוא מצות ל"ת ונודע מפי בעש"ט זי"ע ותלמידיו שכל מצוה שבתורה נוהגת בכל דור ולאיזה ענין צוה לנו לזכור זה תמיד הלא עברו אלפים שנה ולא באנו לידי כך לקיים מצוה זו למחות את זרע עמלק והי' לו לומר שבעת הגאולה יזכרו ולא ישכחו למחות את זכר עמלק וי"ל שממצות אלי יש המלצה גדולה לזכות את ישראל בכל דור ודור כי שם כתיב וזנב בך כל הנחשלים אחריך ופרש"י חסירי כח מחמת חטאם שהי' הענן פלטן כי לאלו שהי' בתוך הענן לא הי' לו כח להרע להם הרי שבשביל שהרע עמלק לחוטאים ובעלי עבירה הוא ית' צווה למחותו מן העולם ומלחמה לה' בעמלק מדור דוד ולפי"ז הלא הוא ית' שימר תורתו כמפורש בירושלמי (ר"ה פ"א ה"ג) ולכך אם חטאו בניו אל ירע להם ומרחם עליהם וזו ע"י שמלבד כל התורה צוה שתי מצת לזכור מחיית עמלק בכל דיר ודור על מה שהרע לחוטאים מזו המצות אפשר לזכות את ישראל בדין וזו זכר ע"י מצוה של זכר את אשר עשה לך עמלק אזכרנו עוד בכל דור ודור בבא דין ישראל לפניו ורחם ארחמנו בכפילות שבכל דור ודור תגרום זו הזכירה לרחם עליהם ובזה יובן הפסוק על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים המזכירים את ה' הכוונה שאומרים לו ית' כמאמר הפייטן (לשבת זכור) עד שאתה מצונו הזכר לך אתה זכור את אשר עשו לך וזו ע"י זכירה זו תרחם על ישראל ותגאלם גאולת עילם והנקם נקמת דם עבדך:

רנ"ה] במדרש (ר"פ ויקרא) עה"פ אדם כי יקריב אמרו הה"ד הבן יקיר לי אפרים וגו' י"ל (דבחולין כ' וי"ג) דרשו תיבת מכם להוציא את המומר בהם חלקתי ולא באוה"ע והטעם שאין מינין באומות וזה שרק בישראל יש מינין הוא משום שבהם מתגבר היצר הרע יותר מבכל האומות כמאמרם ז"ל (בסיכה נ"ב) וזו הה"ד הבן יקיר לי אפרים מה שרק בישראל מצויין מינין אינו מחמת פחיתותם נגד האומות רק אדרבה לפי שהם קדושים וטהורים מתגבר עליהן היצה"ר לכן רחם ארחמני:

רנ"ו] או יאמר בשנדקדק הכפילות זכור אזכרנו וגם זכר הוא לשון הוה ואזכרנו הוא לשון עתיד וגם יתור תיבת עוד וי"ל דבספרי גבעת שאול (אות נ"ג) עה"פ וזכרתני הבאתי בשם צרור המור ובשם פנים יפות דדבר הנזכר איני נשכח שנה אחר זה, ואמרו חכז"ל (יומא כ') השטן בגמטריא שס"ד דבכל השנה יש לו רשות להסטין חוץ מיום כיפורים ולפי"ז יאמר זכר אם אני זוכרו עתה לטובה אזכרנו עוד כל ימות השנה ויומתק דתיבות אזכרנו עוד בגמטריא שס"ד: