דבר המלוכה ח

הו' מוליכין ילדיהם לבית השריפה בתופים ובמחולות צ"א. מצות שופר מגין נגד קללות שבמשנה תורה צ"ד. כמו שהצדיק מזכה דורות שלפניו כן הרשע פוגם דורות שלפניו ק'. ע"י שגרשו את ישמעאל מביתם נגזר על זרעם להיות בגלות אצלו ק"א. ישראל לא הי' רגילים לישא יותר מאשה אחת רק אם הראשונה לא היתה בת בנים ק"ב. אי אפשר לזכות לבא למקום הראוי' לו בגן עדן אם לא הניח זרע בעולם ק"ד. בצבור ראוי' להרבות בתפלה אבל לא ביחיד ק"ז. זכר נולד פניו למטה ונקיבה פני' למעלה ואם נולדים בהיפוך בזה אין מולידים ק"ט. אמר הקב"ה אם יקטרגו אני מכניס מזה ומוציא מזה ק"י. הרבה פעמים אדם בא לידי שפלות שעי"ז ותעלה מדרגתו קי"א. לפעמים יחשב לעונש מה שמרוממין ומגדלין אותו קי"ב. אם מקבל יסורים באהבה אז כופלין לו מה שלקחו ממנו קי"ג. עיקר הקטרוג שלא יתנהג העולם מדה במדה ולא יקרא אלקי ישראל רק אלקי כל הארץ קי"ז. גם לעתיד לבא שיתגיירו האומות לא יתקבלו לעם בפני עצמו רק יהי' צריכין לדבק באומה ישראלית קי"ז. גירי האומות לעת"ל לא יקראו השם ככתיבתו רק בכינוי. קי"ז. בעת שהוא ית' מוסר את ישראל הם אומרים שהוא מחמת אהבתו אותם קי"ח עד קכ"ד. במה שמייללים מראים בטחון שיושעו קי"ט. בזה שמוסיפין תקיעה לפני' ותקיעה לאחרי' בזה מראין שמאמינים שהכל לטובה ק"כ. על עניני הגוף מתאוננים רק בלב ועל עניני הנפש צועקים בקול מר קכ"א. ישראל מצדיקין את הדין ומחבבין יסורין קכ"ב. יש עולם שבו מדת רחמים גמורה ונקראת זקן מלא רחמים ובאותו עולם אין רשות להסטין על ישראל קכ"ו. הכועס כאלו עובד ע"ז ומיד בורחת הנשמה ממנו ושורה עליו רוח טומאה וצריך לעשות לעצמו גדרים שלא יבא לידי כך קל"ד. אם רוב ישראל אין זכאין ח"ו אז מצרף הקב"ה גם המלאכים לחשבון קל"ז. אפי' אין זכות לישראל רק שמאמינים ראויין להגאל כמו במצרים שנגאלו בזכות האמונה קמ"ב בגלות זכות השבת מגין עלינו קמ"ב גם בעת שאין זכאין משגיח עליהם הוא ית' רק שאז ההשגחה מוסתר וכשהם זכאים ההשגחה גלוי לעיני כל העמים קמ"ו. ת"ח מכונים בשם בנים והמון עם בשם עבדים קמ"ט. החוטא אין כופר ח"ו שה' רואה אותו רק שבאותו שעה נשכח ממנו ק"ן. עונות עושים מסך המבדיל בין הבורא ב"ה ובינו ועי"ז בא לידי חטא ק"ן. ת"ח בקל יותר יראה האמת אבל מי שאיני ת"ח צריך להתבונן הרבה שיכיר האמת ק"ן. יצה"ר זה דרכו למהר על האדם לעשות עבירה ואין מניחו להתבונן ק"ן. מי שלא למד אין עונשים אותו אם לא עשה המצות בזריזות קנ"א. בני עלי' נזהרים לקיים עבדו את ה' בשמחה קנ"ב. ת"ח שהם רואין התוה"ק שאין לה סוף אצלם צריך להיות כאלו ראו ההשגחה בגלוי קנ"ד. בני עלי' צריכין להתנהג שיהי' ניכר בראי' בעלמא שהוא יהודי ובהמון עם יחשב גם אם רק אחר התבוננות ניכר שהוא יהודי קנ"ה. אצל המון עם מעריכין עולם התחתון נגד עולם העליון ועי"ז וקל עונשם כי עולם העשי' הוא שליטת היצר אבל בבני עלי' אין מעריכין עולם התחתון נגד עולם העליון קנ"ו. הנהגה הראוי' לבני ישראל הוא שיעבדו את ה' בתורה ומצות וסור מכל רע ויקבלו כל טוב מדה במדה כי כשעושין רצונו של מקום ונקראין בנים למקום ואז אין מקטרג כי מי יפטר פיו להסית לאב