דבר המלוכה עח

זוה"ק הנ"ל ועל זה נאמר כי יקריב מכם דייקא קרבן ובזה יובן הפסיק (תהלים ס"ב) במאזנים לעלות המה מהבל יחד ואמרו חכז"ל בתנחומא (סוף פ' שלח) אמר ר' חייא בר לוי כל הבלים שישראל עושין כל ימות השנה במאזנים לעלות הקב"ה מוחל להם במזל מאזנים בחדש תשרי שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם ולפ"ז יובן כי בספר חסד לאברהם על התורה כתב שר"ת מארבע תיבות אלו לעלות המה מהבל יחד הם אותיות מילה כזוה"ק הנ"ל שבזכות המילה אין מקטרג עליהם ומכפר להם הקב"ה את כל עונותיהם: רכ"ו] אלקים יראה לו השה לעולה בני ואמרו חכז"ל (מד"ר נ"ו) ואם לאו לעולה בני והוא חסר בכתוב וי"ל עפ"י דברי הישמח משה (אמור) הבאתיו באות רכ"א ותמצית הדברים דאם מביא השה בקדושה אפשר להשלים בנו אבל אה איני עושה בקדושה יתירה א"א להשלים את בנו ומוכרח להקריב בנו בפועל ולפי"ז יאמר ה' יראה היינו עדה"כ (שמואל א' ט"ז) אדם יראה לעינים וה' יראה ללבב וזה אם הבורא ב"ה יראה לו השה שהוא בוחן תעלומות לב וימצא נכון לפניו אז ישלים השה לעולה בני וזו תחת בני וממילא מובן דאם לח יראה לו השה שלא ירצה לפניו אז מוכרח להקריב בפועל: רכ"ז] אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כבר עמדו חכז"ל מה זה שהוסיף אל תעש לו מאומה וגם למה קראו נטר ולא קראו בשמו כמו עד הנה בכל הפרשה וי"ל דהי' חשש שאברהם יתקצף על יצחק לפי שלא נתקבל לרצון מסתמא הי' החסרון ממנו שאינו ראוי' להיות עולה ואולי יעניש אותו לזה אמר ואל תעש לו מאומה כי הוא לא גרם שלא נשחט כי נער הוא כינוי לצדיק כמו שמבואר בילקוט עה"פ וישלח את נערי בני ישראל שהם קדושים ולא פגמו בברית וראוים להעלות עולה ככהן גדול: רכ"ח] עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה ולא חשכת את בנך וגו' נתקשו המפרשים איך שייך שיתחדש אצל הבורא ב"ה ידיעה מה שאינו ידוע לו מקודם הלא הוא ית' צופה הדורות מראש ורמב"ם (במורה ח"ג פ"ד) פירש שהוא כאלו אמר עתה הודעתי שאם כי הקב"ה יודע מאז צדקת אברהם אבל לא נתפרסם אצל הבריות וכעת ע"י מעשה זו הודיע צדקת אברהם לכל העולם ולכאור' אין זה מספק דלפירושו הול"ל הודעתי וי"ל דלכאור' אין התחלה לקושיתם דודאי הוא ית' יודע העתידות מה שעתיד זה האיש לעשות אבל כאן שאמר הכתוב ולא חשכת בלשון עבר דהיינו שכבר עשה מצוה זו זה ל"ש לומר קודם שנעשה המעשה בפועל ושפיר אמר עתה ידעתי שכבר לא חשכה וזה הידיעה רק עתה ולא מקודם רק ידעתי שלעתיד לא תמנע את בנך אולם כדי שלא יקשה מה החילוק בין שתי הידיעות אם ידע שלא יחשוך לעתיד או יודע שלא חשכת בעבר ולזה א"ש תירוץ המורה דבידיעה ראשונה לא נתפרסם אצל העולם צדקתו ובידיעה השני' נתפרסם לכל העולם צדקתו: רכ"ט] או יאמר דמקשים דידעתי הוא לשון עבר ועתה הוא בהוה וי"ל דעתה פירושו ממה שעשית עד עתה כבר ידעתי כי ירא אלקים אתה ומעתה אין תכלית לשחטו בפועל דגם אם תשחט אותו בפועל לא יתוסף מעלתך וזו עתה ממה שעשית עתה ידעתי כבר בלשעבר כי ירא אלקים אתה