דבר המלוכה עז

אי' השה לעולה בזה והנה האש והעצים א"ו דיש בזה דבר חכמה וי"ל דבס' מדבר קדמות (מערכת אל"ף אות כ"ח) הביא בשם הרמ"ע במאמר אם כל חי ח"ג סי' כ"ג דמעת שנחרב ביהמ"ק אלי' ז"ל מקריב תמידין בכל יום ומובא דבעל ישמח משה נזכר באמצע תפלתו על מש"כ הרמ"ע והתפלל ע"ז שיראה זה ובתוך אותו תפלה הראה לו אלי' ז"ל מלובש בבגדי כהונה מקריב השה לעולה – ובס' אך פרי תבואה הביא בשם עשרה מאמרות דר"ת מתיבות אלקים יראה לו השה אלי' ולפי"ז י"ל ששאלת יצחק הי' בזמן הגלות לאחר החרבן האיך יתקיימו בלא הקרבת תמיד והנה כתיב ממרום שלח אש בעצמותי (איכה ז' י"ג) ואמרו חכז"ל שפך חמתו על עצים ואבנים וזו הנה האש והעצים שיחרב הבית ואי' השה לעולה והשיב לו אברהם אבינו אלקים יראה לו השה שהוא ר"ת אלי' שהוא מקריב תמידין ויומתק דאלי' חסר ע"ד מאמרם ז"ל עה"פ וזכרתי את בריתי יעקב שבעת הגלות חסר וא"ו לכך נרמז בר"ת בלא וא"ו:

רכ"ד] או יאמר דבס' קדושת לוי הקשה למה לא שאל על המאכלת וי"ל (דבסנהדרין ס"ה ב') אמרו חכז"ל רב חנינא ורב אושיעה הוו יתבי כל מעלי שבתא ועסקי בספר יצירה ומברי לה' עגלא תילתא ואכלי לי' ופרש"י בספר יצירה והנה אברהם אבינו חיבר ספר יצירה ולפי"ז יפלא מאי שאלה אי' השה לעולה הא יכול לברא לו שה אולם אם נימא כן יקשה יותר למה הטריח עצמו לישא עצים ואש אם בכחו לברא בעל חי מכש"כ צומח ולפי"ז היא הקדמה ויסוד לשאלתו הנה האש והעצים שאתה מטריח לנשאן דרך רחוק ועכ"ח משום דאין אתה רוצה להנות ממעשי נסים כמבואר (בתענית כ"ד) שאין להנות ממעשי נסים א"כ מאין תקח השה ולפ"ז מיושב שלא שאל על המאכלת דבשלמא העצים והאש שאינו רק לשעה לקיים המצוה חשב יצחק שיברא אותם משא"כ המאכלת שהוא דבר קיים ויכולים להנות ממנו גם לאחר המצוה הי' פשוט לו שאין רצונו לברא בשמות:

רכ"ה] או יאמר בהקדים לפרש הכתיב (באיוב י"ד) מי יתן טהור מטמא לא אחד י"ל כי איתא בזוהר הקדוש (בפ' בא) עה"פ דבר אל כל עדת ישראל (ובפ' בשלח) עה"פ וילכו שלשה ימים (ובפ' פקודי) ד"ה היכלי תנינא בזימנא דאיתגזר בר נש לתמניא יומין האי ערלה דגזרין משדאין לה לבר כדין קיימא האי סיטרא אחרא וחמי דהא אי' חולקי' מקרבנא כדין איתבר ולא יכול לשלטאה ולקטרגא עלוי' וסלק ואתעביד סניגור על ישראל, והנה קטיגור בגי' פחות במספר א' ממספר תיבת סניגור וזו מי יתן טהור מטמא דהיינו שמקטיגור נעשה סניגור לא אחד שהטמא הקטיגור פחות במספר אחד מטהור היינו סניגור, ויומתק עוד דהנה תיבת ערלה שתי אותיות אחרונות הן שוות לשתי אותיות אחרונות מתיבת מילה והחילוק ביניהם הוא בשתי אות ו' ראשונות שבערלה הן אותיות ע"ר ובמילה הם אותיות מ"י ואותיות ר"ע הם בגמטריא טהור טמא ולאחר שמלין היצר הרע ונשארו אותיות מי, וזו אותיות מי עושים טהור מטמא שמסיר אותיות רע וקמו תחתיהן אותיות מי, וזו שיצחק שאל בעת שישפוך הוא ית' חמתו על עצים ואבנים בחורבן בית מקדשינו אי' השה לעולה מאין יקרבו קרבנות והשיב לו אברהם אלקים יראה לו השה דערלה בגימטריא שה בזה שיסירו הערלה יחשב כאלו הקריבו קרבן כדברי