דבר המלוכה עו
Dvar ha-Melukha 76 · דבר המלוכה · free full Hebrew text
Open in the reader →אם יום תרועה יהי' לכם ולא אמר על זה מקרא קודש משא"כ בשבת שצריך לפעול כדוגמא צריך שקידה גדולה וקדושה יתירה עכ"ד וזו בצדק נעקד היינו בכוונה גדולה ובקדושה יתירה לפי שנשחט תמורו איל ונתקבל לרצון תמורתו:
רכ"ב] או יאמר ויתישב גם קושית הגאון הקדוש מניקלסבורג זצ"ל דבפעם הראשון אמר ממני ובפעם השני לא אמר ממני וי"ל (דבסנהדרין פ"ט) אמרו חכז"ל הקב"ה אמר לאברהם בבקשה ממך עמוד לי בנסיון זה שלא יאמרו הראשונות לא הי' בהן ממש והקשה בס' אהל יעקב (בפ' עקב) למה יאמרו כן ומה יתרון הנסיון הזה עד שאמר עליו עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה כאלו עד היום לא נודע עוד כח יראתו ואהבתו ופירש כי בתוה"ק יש ב' פנים האחת שאנו כעבד המחוייב לשמוע בקול אדוניו ועבור זה מקבל אח"כ שכר אבל תכלית הפעולה לצורך האדון וכל זה לראות עיני בשר אבל באמת כל תכלית עבודתינו רק לצרכינו כמאמרם ז"ל (ויקרא רבה פ' י"ג) מה איכפת להקב"ה אם שוחט מן הצואר או מן העורף לא נתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות וכתיב (איוב ל"ה) אם צדקת מה תתן לו וכתיב כי לא דבר ריק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים ואנחנו מוכרחים אל מצות תוה"ק כמו שצריך הגוף לקיומו מאכל ומשקה ומלבוש כן הנשמה צריכה למצות תוה"ק ואם היינו משיגים פעולת כל מצוה ודאי הייני רודפים אחריהם כמו שרודפים אחר חפצי עוה"ז (כתהלים קי"ט) לעולם לא אשכח פקדוך כי בם חייתני אחר שאני יודע כי חיי תלוים במעשה המצות איך אשכח אותם כי מעולם לא שכח אדם לאכול ולשתות ולעת עתה שנעלם מאתנו סגולת המצות ופעולתם מקיימים רק כעבד שעושה רצונו של אדון אבל על לעתיד הבטיחה התורה (בפ' נצבים) ומל ה' וגו' למען חייך אז נבין שקיום המצות הוא חיותינו והנה אברהם אבינו הבין מלבו שהתורה הוא חיות ינו שהרי קיים כל התורה עד שלא נתנה וא"כ אין שום חידוש שעמד בכל הנסיונות לא כן מצות העקידה שמעולם לא הי' כן דעתו וח' וכל הענין בא רק לנסותו ולכך מצוה זאת לא השיג אברהם אבינו בשכלו כי באמת אין לה מציאות בשכל ולכך בשאר נסיונות ואמרו העולם שאיני כלום וכי נסיון הוא אם יאכל אדם הא יודע שאם איני אוכל ימות כן הבין אברהם המצות שהם חיי הנפש אבל בעקידה לא יוכלו לומר כן שהרי בעיניהם ראו שמעולם לא הי' רצון הקב"ה שישחט את יצחק ולא עשה אלא לעשות צווי האדון ולזה אמר עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה עכ"ד ולפי זה יובן תיבת ממני שאם הי' חושך את בנו הי' לו טענה שעושה רצונו ית' בזה שנמנע מלשחטו וזו ממני כי בכל מצוה הי' מרגיש ומבין בשכלו שהוא מצוה ובזה לא הרגיש כלום ואעפי"כ קיימה וזה הזכות יעמוד לנו אם עברנו איזה צווי מתוה"ק בהיותינו בחשכת הגלות שאין אנו משיגין טעמי המצות שהוא לטובתינו ולעת"ל שיקוים ומל ה' וגו' למען חייך ודאי נקיים כל המצות וזו בצדק נעקד על מנת לשחטו אעפ"י שלא הי' רצון הקב"ה לשחטו וראי' שנשחט חמורו איל ובכל זה קיימה אברהם אבינו ועמד בנסיון על כן גנון נא גזעו בזעקם בעוד ליל בגולה שאנו שרוים בחשך כדכתיב (תהלים ק"מ) הושיבני במחשכים ואין אנו מבינים שהמצות הם לנו לטובתינו:
רכ"ג] ויאמר הנה האש והעצים ואי' השה לעולם והקשה בס' ישמח משה לאיזה ענין תלה שאלתו