דבר המלוכה עג

רי"ג] ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי צ"ב לענין מה אמר אבי וי"ל דתכלית העקידה הי' שאברהם שמדתו חסד יכלול עצמו במדת גבורה שהוא מדתו של יצחק ועי"ז הי' יעקב כלול משתי המדות ולפי"ז י"ל דבתיבת אבי יש נוטריקון אוזר ישראל בגבורה וזה ששאל יצחק אם הוא מוכן כעת לעשות היפך מדתו חסד ולהכלל במדת גבורה והשיב הנני בני שמוכן אני לתפוס כעת מדת בנו:

רי"ד או יאמר דע"י עולם העשי' נתקנים עולמות העליונים אצילות ברואה יצירה ולזה שאל יצחק אם תשחוט אותי הלא לא ימצא בעולם לעשות התיקון בעולמות העליונים דידוע שהנפש אשר עשו בחרן לא נתקיימו ולא נשאר לאחר מיתת אברהם רק יצחק בנו ולזה אמר תיבת אבי שתיבה זו נוטריקון אצילות בריאה יצירה והשיב לו הנני לקיים מצות בורא מבלי לחקור עתידות מה שיהי' אחר כך:

רט"ו] או יאמר על דיוק שאמר יצחק אבי ואברהם דייק לומר בני וגם הקושיא מהגאון הקדוש מו"ה שמעלקי מניקלסבורג הובא בס' דברי אמת (פ' וירא) דבפעם הראשון נאמר לא חשכת ממני ובפעם השני לא נאמר לו תיבת ממני וגם האיך שייך לומר עתה ידעתי הלא לפניו ית' נגלו כל תעלומות וגם יבואר בפיוטן בסליחה ליום ראשון את ימין עוז עוררה לעשות חיל בצדק נעקד ונשחט תמורו איל גנון נא גזעו בזעקם בעוד ליל וצ"ב מאי זה בצדק וגם מאי הזכות בזה שנשחט תמורו אייל ויובן מה שאמרה שרה צחק עשה לי אלקים כל השומע יצחק לי וי"ל דבס' קשת יהונתן הקשה האיך אפשר שמתה שרה ממה ששמעה עקידת יצחק היכי צדקת כשרה תצטער כ"כ אם בנה נקרב להשם ובפרט שבאמת לא נשחט רק רצה לשוחטו ותירץ הלא חכז"ל אמרו דלוצני הדור אמרו מאבימלך נתעברה שרה ולפי"ז ע"י שרצה אברהם לשחטו יתחזק עוד יותר הקול שיצחק הוא מאבימלך כי אם לא כן האיך אב ישחוט את בנו וצער גדול הי' לה מזה שיציאו לעז על בנם ומתוך כך מתה עכ"ד וזו שאמרה שרה צחק עשה לי אלקים שאם הי' ממתין מליתן לה את יצחק לאחר איזה חדשים לא הי' מקום לחשד וע"י שנתן לה סמוך לעת שהיתה אצל אבימלך עי"ז יצחקו ממנה כל העולם ויוציאו לעז עלי' ולפי"ז יותר גדול הי' הנסיון ששמע לקול ה' שלא לשחוט אותו כי אם הי' שוחטו הי' הצער איזה רגעים אבל לאחר שנשאר בחיים יהי' כל ימיו בבושה שיוציאו לעז עליו ולזה זכר הפייטן הזכות שנעקד תמורו איל כי זה הי' עוד יותר נסיון משאם הי' שוחטו וזו ששאל יצחק לאברהם אבי פירוש האתה אבי מאחר שאתה רוצה לשחוט אותי יתחזק הליצנות שיאמרו מאבימלך נתעברה שרה והשיב לו בני אתה ויובן דבפעם הראשון לא ברכו ובפעם השני כששחט האיל ומסר בנו לבושה עולמית באה הברכה מדה כנגד מדה והתברכו בזרעך כל גוי הארץ ולא שיוציאו עליו ליצנות שהיא זרע פסול ולזה בפטם ראשון שרצה לשחטו אמר עתה ידעתי פירוש רק אני יודע האמת שלא חשכת את בנך יחידך רק ממני כי העולם יאמרו אדרבה מאחר שרצה לשוחטו הוברר שאינו בנו וזו בצדק נעקד וגם נשחט כי הלעז נתחזק ונשאר הבושה לו שהוא יותר מאלף מיתות:

רט"ז] בצדק נעקד ונשחט תמורו איל י"ל דבס' עשרה למאה כתב שגוף הענין העקידה לא הי' הנסיון גדול כ"כ מאחר ששמע