דבר המלוכה עב

לכם פה אז עלה על דעתו לשאול אי' השה לעולה וי"ל דמבואר (בחזקוני) שזה שצוה אותם להשאר פה הוא מטעם שהי' מתיירא כשיראו הנערים שרוצה לשחוט את בנו יעכבו על ידו ומיושב היטב כי עד עתה לא שאל אי' השה רק בעת שצוה להם להשאר פה הבין שנתיירא פן יעכבו על ידו ואם הי' בדעתו לשחוט שה למה יעכבו על ידו א"ו שכוונתו לשחוט את בנו לזה שאל אם אתה מתיירא שהם יעכבו על ידך מלשחוט אותי האיך לא תחוש שאני אעכב על ידך הלא כחי במתני כבחור בן ל"ז שנה ואתה תש כחך כזקן לפי"ז אומרו הנה האש והעצים הלא תראה שהאש והמאכלת הקלים לקחת בעצמך והעצים הכבדים לישא שמת עלי ואי' השה לעולה איך לא תחוש שאני אעכב על ידך שלא תשחוט אותי ולזה השיב לו אברהם מה לתבן את הבר הם עם הדומה לחמור ואין מבינים מסירת נפש של עובד ה' אבל אלקים יראה לו השה לעולה בני הלא אתה בני עצמי ובשרי הקדוש מרחם ובטוח אני שאתה מוכן למסור נפשך לרצונו ית' או יאמר שיש בזה רמז ולימוד לדורות הבאים בעת גלותם של ישראל מוכרחים אנו לישא וליתן עמהם לצורך פרנסה מ"מ נלמד מאברהם דבשעה שעובדים את השם צריכים להפרד מהם ולא לדמות להם וכמו שאמר (עזרא ד' ג') לא לכם ולנו לבנות בית לאלקינו: ר"ט] שבו לכם פה עם החמור ודרשו חכז"ל (כתובות ק"י א') עם הדומה לחמור יש בזה רמז למה שהביא בס' קב הישר (פרק ע"ו) בשם גאונים שהשותה יין נסך מתגלגל בחמור דבס' יערות דבש (חלק שני דרוש א') כתב שקבלה בידו השותה יין נסך נכשל בשפחה והוא בכלל מאמרם ז"ל (שבת י"ז ב') שגזרו על יינם משום בנותיהם דיינם מביא לידי בנותיהם וכן הוא במדרש דבשטים שזנו עם בנית נכר נתנו להם יין נסך לשתות והנה אמרו חכז"ל (סוטה ג') שהבועל ארמית קשורה בו ככלב ומאחר שהם עם הדומה לחמור עונשו שמתגלגל בחמור ויש לרמז דתיבת עם בגימטריא יינ"ם: ר"ו] ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה עליכם יל"ד דבאומרו עד כה משמעו שהוא קרוב עד שמראה באצבעו ושוב אמר וירא את המקום מרחוק וזה שאמר ונשובה בלשון רבים אמרו חכז"ל שנתנבא שישובו שניהם ואמרו במדרש אראה האיך יתקיים הברכה כה יהי' זרעך וא"ש שבאמת הי' המקום עוד רחוק וזה שאמר עד כה היינו עד הברכה כה יהי' זרעך שמזה בטחון שישובו שניהם: רי"א] או יאמר דלכאור' יקשה אם נתנבא שישובו שניהם א"כ מאי זה הנסיון הלא ידע שישאר חי וי"ל דבס' הישר והטוב (דרוש י"ב) לר"ה כתב שחשב אברהם שאחר שישחוט אותו יחי' אותו הקב"ה כעין שהחי' יחזקאל מתים והולידו אח"כ ובכל זה הוא נסיון גדול לשחוט את בנו: רי"ב] או יאמר דתכלית העקידה הי' שיוכלל מדת חסד שבאברהם ביצחק ומדת יצחק שהוא גבורה באברהם ופירשו דזה מה ששאל יצחק אי' השה שהכוונה אי' מידתך חסד לשחוט את בנך והשיב לו אברהם אלקים יראה לו השה לעולה בני דבשעה זו אני משמש במדת גבורה של בני ולפי"ז אם גם ישוב אברהם לבדו נחשב כאלו שניהם שבו לאחר שעשה הגבורה הגדולה לשחוט את בנו נכלל בו מדת גבורה שביצחק: