דבר המלוכה סא

זה שמע למצות הבורא ב"ה לשחטו ולא השגיח במה שעפ"י שכלו לא הי' זה מצוה עכ"ד ולפי"ז מובן שנסיון אברהם הי' יותר גדול משל יצחק דודאי הי' אף השגת אברהם להבין כל שורשי המצות מעצמו גדולה משל יצחק וא"כ הי' לו הוכחה שאין בזה מצוה מאחר שהבין כל המצות וזה לא הבין ובכ"ז עקדו נגד הבנתו ושכלו: קע"ח] או יאמר עפש"כ באור החיים (פ' שלח) עה"פ מבן עשרים שמנהגו ית' שאומר הדברים סובלים שתי דרכים אם זכו יתפרש לטובה ואם לא זכו וגו' וכן באמרו ביום אכלך ממנו מות תמות תוכל לפרשו יומו של הקב"ה שהוא אלף שנה וכשעשה אדם תשובה הטה השם הכוונה לזכות שהוא יומו של הקב"ה והנה בעקידה ודאי הי' מקום לפרשו שביקש רק להעלות ולא לשחטו כמו שהי' האמת בכ"ז אברהם בתוקף אהבתו וחפצו לקדש שם שמים לא עלה על דעתו לפרש הנבואה באופן קל לזה לא שאל כלל הפירוש בוהעלה' לעולה לכך הי' נסיונו גדול משל יצחק דאחר שאברהם פירש הנבואה באופן חמור הי' יצחק מחויב לשמוע אל דברי הנביא עיין בספרי גבעת שאול (אות תפ"ט): קע"ט] כי זוכר כל הנשכחות אתה ואין שכחה לפני כסא כבודך ויל"ד הכפל שזוכר ואין שכחה וגם השינוי אתה ולפני כסא כבודך ובס' (אהבת יונתן בהפטרה) בד"ה וזכרתני הקשה אם אין שכחה איך שייך זכירה וי"ל דהנה אם אדם עובר עבירה לאחר זמן נשכח ממנו אבל למעלה כתוב בספר ואין נשכח אפי' שיחה קלה ועל הכל ישפוט אולם בס' ישמח משה (פ' שופטים בהפטרה) בד"ה אנכי אנכי מנחמכם פירש שתיבת מנחמכם הכוונה מלשון חרטה ונחמה כעין וינחם ה' על הרעה (פ' תשא ל"ב י"ד) ובן אדם הוא ויתנחם (פ' בלק כ"ג י"ט) זו מחסדי ית"ש שגם אם האדם שכח מה שחטא ואין עילה על לבו להתחרט ולשוב בתשובה נשלח לו ממרום הרהורי תשובה בלבו ומעוררין אותו משינתו וידוע מספרים הקדושים שבימים נוראים אין לך אדם שאין לו שעה שמרגיש התעוררת בנפשו וכתבו דאז דנין אותו למעלה וצריך אז להתמרמר בבכי ובחרטה-- וזו אנכי מנחמכם אשלח בלבכם חרטה והרהורי תשובה גם שאת מעצמך תשכח ה' עושיך עכ"ד-- ולפי"ז י"ל הגם שאדם בעל שכחה ואינו משים אל לבו לפשפש במעשיו ואתה זוכר כל הנשכח מבני אדם זו חסדך אשר ביום הכסא בעת שאתה יושב על כסא דין לשפוט כל באי עולם אז אין שכחה גם מבני אדם כי אתה שולח ממרום הרהורי תשובה בלבם ויזכרו עונותיהם וישיבו בתשובה עליהם: ק"פ] ואין שכחה לפני כסא כבודך י"ל טפ"י שכתב בס' עבודת ישראל עלשה"ג ד"ה חורין על מאמרם ז"ל (פסחים ח') שחורין הגבוהים שאין יד אדם מגעת שם וחורין הנמוכים פחות מג' טפחים אין צריכין בדיקה הכוונה שאל יאמר אדם איך אוכל לבדוק כל החטאים והעונות שאין אני זוכר אותם ולזה אמר שאותן חורין שאין יד אדם מגעת שם ר"ל שאין זוכר אותם אין צריכין בדיקה אלא האדם צריך לבדוק ולשוב על אותן העונות שהוא זוכר ואותן שאינו זוכר ממילא יהי' בטלים כי הקב"ה אומר אילו הי' זוכר עונות הראשונים ודאי הי' מתחרט עליהם והי' שב בתשובה כמו שהתתרט ושב על אותן העונות שזכר עכ"ד ואמרו חכז"ל (יומא פ"ו)