דבר המלוכה נו

עד יום כיפורים לזה אמר אם כבנים שאנו ראוים אז ידין אותנו מיד לחיים ואם כעבדים עכ"פ לא ידון אותנו למיתה לאלתר רק נהי' עינינו תלויות עד יום הכיפורים וזכינו לשוב בתשובה כראוי' שיוציא לאור משפטינו ביום כיפורים:

קס"ג] או יאמר ויתבאר למה אמר פעמים היום דהו"ל לכללן היום הרת עולם ויעמיד במשפט וגו' י"ל עפ"י מאמרם ז"ל (עירובין ל"ח רמב"ם פ"ח עירובין ה"ה) דשני ימי ראש השנה הם כיומא ארוכתא וכתב האר"י הק' ביום ראשון של ראש השנה בו דינא קשיא וביום ב' דינא רפיא ומזה מובן כי רצונו ית' לזכותינו בדין ומי שאינו יכול לעמוד בדין ביום ראשון יזכה להוציא לאור משפטו ביום שני וזו שלי פעמים היום והם כיומא אריכתא ולכך כפל היום ומזה אנו בטוחים שתוציא לאור משפטינו:

קס"ד] או יאמר דהנה קיי"ל דמצהב"ע אינו מצוה ולכאור' יפלא הלא מקבל העונש על העבירה שעשה ולמה לא יקבל שכר על המצוה שעשה ויהי' שוה מי שגזל לולב וקיים בו המצוה או הביא קרבן למי שגזל ואכל הגזילה ואי' אלקי המשפט אולם הטוב ומטיב צוה כן שמזה יצא טובה גדולה לכל העולם כי זה איני שכיח שיגזול כדי לקיים מצוה אבל שיחטא אדם זה שכיח מאד ועי"ז יהי' אפשר לזכות בדין בעלי עבירה וכתיב אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ומי הוא נקי מעבירה דהנה בספר נועם מגדים הובא בס' ייטיב פנים (חלק מאמר קדישין אות כ"ח) פירש הפסוק אם יהי' נדחך בקצה השמים משם יקחך זה שאמר בקצה השמים הוא עפ"י שהמליץ בעש"ט זי"ע שרוב עבירות יש בו גם כוונה לעשות מצוה כגון שיהי' לו ממון לגדל בניו לתורה או לקיים מצוה וזו אם יהי' נדחך היינו העונות בקצה היינו בסופה איזה ניצוץ השמים היינו לשם שמים משם מזה הכוונה יקחך לטהר לבך שתשוב בתשובה שלימה ויסלח לך והנה אמרו חכז"ל מרובה מדה טובה ממדה פירענות ויש לסתום פי המקטריגים על ישראל שחטאו שאם מצוה הבאה בעבירה אינו מצוה מכש"כ עבירה הבאה ממצוה שלא יחשב לעבירה והנה לא מצינו קרא מפורש על מצוה הבאה בעבירה שפסולה בתורה רק הפסוק הנאמר בסוכה חג הסוכות תעשה לך ולא מן הגזול וכתב הריטב"א (בסוכה ט') שטעם הקרא משים מצוה הבאה בעבירה דפסוק קרבנו ולא הגזול מוקמי' (בב"ק ס"ו) דגזל קרבן דחברי' -- והנה לכאורא יפלא איך מועיל תשובה הא זה הוי מצוה הבאה בעבירה שע"י העבירה עשה המצוה ואלולי שחטא לא הי' אפשר לקיים המצוה של תשובה אולם הא בתשובה מאהבה נעשה זדונות כזכיות וא"כ לא הוי עבירה כלל ושפיר מתקבל בתשובה וכן מיראה דעכ"פ נעשו הזדונות כשגגות שפיר מתקבלת התשובה לדעת הסוברים דבשוגג לא שייך מהב"ע אולם לדעת הסוברים דגם בשוגג הוי מהב"ע יקשה כנ"ל איך מתקבלת התשובה והנה אם עושים תשובה מאהבה נקראים בנים ובעושים תשובה מיראה נקראים עבדים ולזה יאמר אם כבנים רחמינו כרחם אב על בנים דהא בזה לא הוי התשובה מצהב"ע ואם כעבדים שעשו רק מיראה דאז הוי מצהב"ע אדרבה בזה יציל אותנו דאם מצהב"ע פסול כ"ש העונות שרובם באים ממצוה אין נחשבו' לעונות וזו אם כעבדים שעשינו רק תשובה מיראה אז אדרבה עינינו לך תלויות לך דייקא הנאמר בחג סוכות ומזה ילפינן דמצהב"ע פסולה תרחמינו לפסול העבירות שביד המקטריגים