דבר המלוכה נה

ועבודה מעומק הלב וערבה לה' מנחתו ובכ"ז צריך לזכור שפלותו וחטאתו מימי קדם ולהיות לו רוח נשברה ועפ"י שני דרכים הללו תכון העבודה שאיני מתגאה לאמר ב"ה אני מתפלל ועוסק בתורה ומצות או להיפוך מי שהוא מסתכל על עצמו שהוא אין ואפס רק שהוא בבחינת מרה שחורה שמתמרמר כ"כ עד שלא יאמין שהקב"ה ישמע תפלתו וא"כ למה יתפלל בחנם הנה תועבת ה' גם שניהם וע"ז איתא בסוף תיקונה זוה"ק רמז מאמר חכז"ל סומא באחת מעיניו פטור מן הראי' כי האדם צריך להסתכל בגדלות הבורא ב"ה ורצונו בעבודת שוכני בתו חומר והשני שיזכור קטנות עצמו עד אשר יעמוד בחיל ורעדה ויקיים ולפני נעבוד ביראה עכ"ד וזו אם גם כעבדי' אנחנו ויודעים שפלות מעמדינו מ"מ איננו כסומא באחת מעיניו רק עינינו שתי עינים לך תלויות שאנו יודעים שבכל זה רצונך בעבודתינו ובטוחים אנו שתקבל תפלתינו והכנעתינו ברחמים:

קנ"ט] או יאמר דהרת פירשו או מלשון הריון או מלשון מחשבה וכתבו תוס' (בר"ה כ"ז) ד"ה כמאן בשם ר"ת דעלה במחשבה לברא העולם בתשרי ובפועל נברא בניסן אולם בס' עבודת ישראל כתב שבפועל נברא העולם בתשרי וי"ל דזה ששולחין לאדם התעוררת לתשובה צריך להיות בחשאי וכ"כ בס' אך פרי תבואה פ' ויקרא דלעון האדם צריך להיות התעוררת מלמטה תחלה ובכ"ז דק מאד עד שאינו ניכר לכל אדם באים לאדם התעוררת תשובה מלמעלה ולכך איני נשמע הבת קול דצריך להיות בחשאי עכ"ד וזו היום הרת עולם שביום זה שולחין מלמעלה לאדם מחשבות טהורות והוא בהסתר כמחשבה ולבחינת דיבור לא בא והוא גס מלשון הריון שהעובר ניזון מהאם ואיני נראה לעיני בני אדם ועוזר השי"ת לבניו כדוגמת השפעת האם לעובר וזו כגמול עלי נפשי (תהלים קל"א) ואין נראה לעין ואין מרגישין בו המקטריגים:

ק"ס] או יאמר בהקדים הפייט את ימין עוז עוררה לעשות חיל בצדק נעקד ונשחט תמורו איל גנון נא גזעו בזעקם בעוד ליל י"ל דבאמת אם הי' אדם רואה בעיניו הפגם שעשה בחטאיו הי' רודף בכל כוחו לתקן את אשר קלקל אולם חשכו עינינו ואנו כמתים שאין מרגישין לכן אנו מבקשים שתרחם עלינו כל זמן שחשך יכסה ארץ אבל מיד שנזכה לראות באור השם נרוצה אחריו וזו גנון נא גזעו בזעקם בעוד ליל שחשכו עיניהם מלראות מה שפגמו וזו עינינו לך תלויות ער שתחננו ותוציא לאור משפטינו שבעת שתדין אותנו לזכות לאור שנראה בעינינו ודאי נזדרז לתקן את אשר פגמנו ונצרך רק למתנת חנם עד שיסר החשכת מעייני:

קס"א] או יאמר דצ"ב וכי אחר שיוציא לאור משפטינו לא יהי' עינינו תלויות אליו ית' וי"ל אם אדם שב מהתעוררת עצמו מאהבת השי"ת ראוי הוא להקרא בשם בן אבל זה שאיני שב מעצמו הוא רק כעבד שירא מעונש האדון אם לא יעבוד אותו אולם גם תשובה זו מתקבלת דאחר שמקבלים אותו בתשובה ויצא מטיט היון רואה שכבדו העונות להחשיך עיני שכלו יוסיף ידו לשוב שנית מאהבה וזו אם אנו כעבדים ולא שבנו רק מיראת עונש שתקבלונו בתשובה זו עד שיוציא לאור משפטינו שיאירו עינינו ונראה מה שפגמנו כי אז נשוב מהתעוררת עצמינו ומאהבת בוראינו ית"ש:

קס"ב] או יאמר דהא אמרו חכז"ל (ר"ה ט"ז) צדיקים נכתבים לאלתר לחיים ובינונים תלוים