דבר המלוכה נד

לו עולם כמנהגו נוהג -- והנה יש השגחה גלוי ויש השגחה מוסתרת אבל ראי' הוא פנים אל פנים הוא השגחה גלוי ולכך התפלל שגם עודנו בגלות עכ"פ תשגיח עלינו כמציץ מן החרכים וקרב הגאולה ואז עין בעין יראו בשוב ה' את שבת ציון, לפי"ז הבט משמים הוא השגחה מוסתרת וראה השגחה גלוי, וזו לא הביט אם איני מאמין שעכ"פ משגיח עלינו בהסתר זו עון גם ביעקב דהיינו בפשוטי עם אבל בישראל שהם רואים תמיד נפלאות בלמדם תוה"ק ויורדי ים התלמוד המה ראו מעשי ה' רואים נצחיות התורה שאין קץ לה כמו נותן התירה ב"ה אין סוף הם צריכין להרגיש כאלו היתה השגחה גלוי ולכך אם לא ראה הוא עמל אצל ישראל שהם בני עלי' -- ובזה יובן הכתוב (יואל ב') וידעתם כי בקרב ישראל אני כי בגולה ההשגחה מרחוק מלמעלה למטה אבל בעת הגאולה בקרב ישראל אני ועין בעין יראו פנים אל פנים אז וידעת את ה':

קנ"ה] או יאמר דהנה כתיב ונודע בגוים זרעם (ישעי' ס' ט') שמקפיד הבורא ב"ה שגם מבחוץ יהי' ניכר לכל שהוא יהודי והנה הבטה הוא שמסתכל היטב וראי' הוא ראי' בעלמא לזה אמר בהמון עם הנקרא יעקב גם אם בראי' בעלמא אינו ניכר שהוא יהודי לא נחשב לו לעון רק אם גם לא הביט שאפילו אם מסתכל בו הרבה אינו ניכר שהוא יהודי אז נחשב עון ביעקב אבל בישראל שהם בני עלי' גם אם לא ראה שאפילו אם רק בראי' בעלמא אינו ניכר שהוא יהודי יחשב לו לעמל:

קנ"ו] או יאמר דהבטה הוא מלמעלה למטה כי בהמון עם שנקראים יעקב הקב"ה מעריך עוה"ז נגד העולם העליון ששם רק קדושה ועולם העשי' שליטת היצר ורובו רע וכשיעריך זה לעומת זה יקל מהם הרבה עונש שמים רק אם גם לאחר שמעריך זה לעומת זה בכל זה עבדתו פגומה אז יחשב להם לעון אבל בישראל שהם בני עלי' שבכחם לעמוד בהיכל המלך אין מעריך כלל עולם התחתון נגד עולם העליון כי אף בראי' בעלמא בלי הבטה מלמעלה למטה אם יש פגם בעבודתם נחשב להם לעמל:

קנ"ז] היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים אם כבנים וגו' אם כעבדים צ"ב הכי אם הם כבנים אין עיניהם תליות אליו ית' -- וי"ל דבס' עבודת ישראל (פ' תצא) עה"פ שלח תשלח כתב דהנהגה הראוי' לבני ישראל הוא שיעבדו את ה' בתורה ומצות וסור מכל רע ויקבלו כל טוב מדה במדה כי כשעושים רצונו של מקים נקראים בנים למקום ומדרך האב להשפיע לבנו ואין מקטרג ומונע ההשפעה כי מי יפעור פיו להסית לאב שלא ישפיע לבנו אמנם אם ח"ו אין עושין רצונו של מקום מתעורר למעלה מונעים ההשפעות בלשון מדברת גדולות ושטנה וקטרוג ובכל זה הקב"ה מרחם עליהם כי השכינה מבקשת רחמים עלינו וזו אם כבנים אז אנו בנשיאות ראש שתרחם עלינו כרחם אב על בנים וע"ז אין שום קטרוג ומונע כי מי יעיז להסטין על בנו אבל אם כעבדים שאין עושין רצונו של מקום ואז יש מקטריגים ומסטינים עינינו לך תליות שתחננו ותתן לנו בתורת מתנת חנם:

קנ"ח] או יאמר עפ"י עבודת ישראל (בס' שופטים) שכתב שדרך עבודה הנכונה להסתכל תמיד על גדלות הבורא ב"ה אשר ברא כל העולם ומכלם עיקר רצונו בעבודת האדם השפל אחרי אשר יזבח יצרו ויעסוק בתורה