דבר המלוכה נא

דגנם ותירושם רבו אם לעוברי רצינו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה: קמ"ו] או יאמר ויובן גם הכפל והשינוי הטוב ומטיב דהנה גם בעת שאין עושין ישראל רצונו של מקום מ"מ משגיח בהם הבורא ב"ה רק שהוא בהסתר מכוסה בטבע אבל כשהם זכאים השגחתו עליהם גלוי' וניכר לעיני כל שהם אוכלים משולחני של מקום ואמרו חכז"ל (ברכות ג') אוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם הכונה אפ' אם יש להם כל טוב יכאב לבם שאין אוכלין על שלחן אביהם שזה סימן שאין עושין רצונו של מקים כעין המשרה אשתו ע"י שליש אם אין דעתו נוחה ממנה, ולפי"ז י"ל טוב קאי על רעים ומטיב קאי על טובים אם כי טיב הוא גם לרעים אבל מפרנסן על ידי אחרים אבל לטובים הוא בעצמו מטיב עמהם: קמ"ז] הסובל ומעלים עין מסוררים. י"ל על פי המבואר באות ק"ן שגם בעת עוברו על התורה היא מאמין בו ית' והשגחתו רק שנשכח ממנו באותו שעה וזו הסובל שהוא ית' סובל הטענה שאין זה רק העלמת עין מסוררים ששוכחים באותו שעה שהבורא ב"ה עומד עליו ורואה מעשיו ובזה יובן הפיוט היום הרת עולם וגו' אם כבנים וגו' ואם כעבדים וגו' דהנה בב"ד של מטה אין עונשים מיתה או מלקות בלי התראה בשעת מעשה כי אולי שכח עונש העבירה בשטת מעשה הרי שמחמת שכחה פוטרין אותו וא"כ ראוי' לפוטרו גם בב"ד של מעלה והנה ת"ח מכונים בשם בנים והמון עם בשם עבדים ולזה אמר אם כבנים שאז אין לפטרו מחמת שכחה דהא חבר אין צריך התראה אז רחמינו כרחם אב על בנים ואם כעבדים אנחנו עינינו לך תליות עד שתחננו ותוציא כאור משפטינו שעל פי הדין ראוי' לפטרן מחמת חסרון התראה ותולין בשכחה: קמ"ח] הפותח שער לדופקי בתשובה וכן הפותח יד לקבל פושעים ויל"ד על אומרו בה"א הפותח י"ל עפ"י מאמרם ז"ל (מנחות כ"ט ב) מאי טעמא תניא כרעי דה"א דאי הדר בתשובה מעייל לי' וליעול בהך ופרש"י בפתח התחתון דנפיק בי' ומשני לא מסתייע מילתא ופרש"י דהבא לטהר בעו סיוע מפני היצה"ר הלכך עבדי לי' סיוע בפתח יתירה ולפי"ז אות הא' פותח שער וכן ה"א פותח יד לקבל שבים, ויש לתת טעם עפ"י מאמרם ז"ל פתחו לי פתח כחודו של מחט והיינו פתח עליון של ה"א ואני אפתח לכם פתח כפתחו של עולם היינו פתח התחתון של ה"א שהיא רחבה: קמ"ט] (בתפלה) ומפני חטאינו גלינו מארצינו ונתרחקנו מעל אדמתינו, וצ"ב מאי זה מעל הול"ל מאדמתינו כמו שאמר מארצינו וי"ל דיש בזה המרצה גדולה לקרב גאולתינו ופדות נפשינו דהנה בסליחה לערב ר"ה אמר הפייטן ואתה ה' חשבת לצרף סיגינו ולהסיר בדילינו לשבור את לבינו הזונה ולהתם טומאותינו על כן הגליתנו ובגוים זריתנו והנה גלות הגוף אם כי קשה מאד וכצאן לטבח נחשבנו והיינו חרפת בגוים כל זה איני קשה כ"כ אבל עוד יותר קשה גלות הנפש והכתו' מעיד ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם ובגוים אין תורה (ובאתחנן ד' כ"ח) כתיב ועבדתם שם אלקים מעשי ידי אדם עץ ואבן וגו' וכן (בפ' תבא כ"ח) והפיצך וגו' ועבדת שם אלקים אחרים וחכז"ל (בע"ז ח') אמרו ישראל שבחוץ לארץ עובדי ע"ז בטהרה וכתב בספר אוה"ח (בפ' עקב עה"פ ח') כי עקב