דבר המלוכה נ

שאין לך יום שאין קללתו מרובה משל חבירו ומאחר שידענו זה ממילא מתפרש גם הרישא בבקר תאמר מי יתן ערב על ערב דאתמול שהוא יום אחד עם הבקר ויפה כתב רש"י שגם אין לך כעס שאין קללתו מרובה משעה שלפניו ונראה שהפייטן ראה באיזה מדרש שפירש קרא כפשוטו דקאי על לעתיד וכבר כתב המנחם עזריא דבאגדה רשאין לפרש פירוש אחר ממה שפירשו בש"ס ויש לישב קושית רבא דשפיר מצפה בבקר שיהי' ערב דלמחר דהא כתיב (בפסיק ל"ד) והות משוגע ממראה עיניך אשר תראה וכן (בפסוק ל"ב) בניך ובנתיך נתונים לעם אחר ועיניך רואות דהא בערב הוא חשך ולא יראה צרתו בעיניו וכן מתפרש גם ערב תאמר מי יתן בקר דבלילה בחשך יש פחד יותר מביום וכתיב (בשיר השירים ג' ח') מפחד בלילות וכתיב (תהלים ק"ד) תשת חשך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער תזרח השמש יאספון וגו' ויומתק שהכתוב עצמו נותן טעם לדסמך לי' בערב תאמר מי יתן בקר שהוא מפחד לבבך אשר תפחד ושוב נתן טעם על בקר תאמר מי יתן ערב שהטעם הוא ממראה עיניך אשר תראה שבחושך עכ"פ איני רואה צרת נפשו ולפי זה הפייטן שפירש הכתוב דלא כרבא דמי יתן בקר היינו דלמחר כדי שלא יקשה עליו קושית רבא מנין יודע מה שיהי' בבקר לזה לא אמר בקר רק אור דהיינו שמקווה לאור שיתמעט הפחד מבלילות-- ובזה יש ליתן טעם על מה שבכל יום נאמר בתורה ויהי ערב ויהי בקר חוץ משבת שלא נזכר בו זה הלשון וי"ל דידועה דבגולה השבת מגין עלינו ובספר יערות דבש נתן טעם על שבדברות ראשונות נאמר טעם למצות שבת כי ששת ימים עשה ה' ובדברות אחרונות נאמר שהטעם כי עבד היית במצרים שהענין הוא שלאחר שחטאו ונגזר עליהם גלות אם הי' כתיב כבלוחות הראשונות כי ששת ימים עשה ה' הי' גם אוה"ע שומרים שבת ולא הי' לנו קיום בגולה וזו שבכל יום נאמר ויהי ערב ויהי בקר שיגיע זמן שיהי' בהם וי וצרה שבכל ערב ובכל בקר יהי' צרה חדשה כמאמרם ז"ל (מגילה י"ב) אין ויהי אלא צער עדה"כ בבקר תאמר מי יתן ערב דאתמול ובש"ק השבת יגן עלינו ולא יתחדש בו צער או יופסק או יתמעט הצער ובזה יובן מאמר הפיוט באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגד ליעקב דבר חק ומשפט וצדקינו במשפט שאם חל ר"ה בשבת חסרים לנו מליצי יושר הנבראים ממצות תקיעת שופר כמאמר הפייטן יהי רצין מלפניך שיעלו אלו המלאכים היוצאים מן השופר לפני כסא כבודך וימלוצו טוב בעדינו אולם אדרבה כדאי זכות השבת שיגן בעדינו, ובמדרש שוחר טוב (תהלים צ"ב) אמרו כשחטא אדם הראשון בא יום השבת ונעשה לו סניגור וניצל מדינה של גהינם כיון שראה אדם כחה של שבת אמר מזמור שיר של יום השבת ועה"ס (בפ' בשלח) שם שם לו חק ומשפט אמרו במכילתא חק זה שבת, וזו תאמר ליעקב דבר חק ומשפט שהוא השבת וצדקינו במשפט:

קמ"ה] הטוב ומטיב לרעים ולטובים צ"ב למה הקדי' שהוא מטיב לרעים, וי"ל דהנה רשעים משלם הקב"ה להם שכר מצותן בעוה"ז כדכתיב ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו אבל שכר הצדיקים לעוה"ב איני נראה וניכר לעיני בשר בעוה"ז אולם יש ללמוד מק"ו אם לרשעים משלם שכר מצות שעשו כש"כ שישלם שכר לצדיקים לעוה"ב והוא כעין דרשתם ז"ל (בשוחר טוב) על הפסוק שמחתי בעת