דבר המלוכה מח

בחינת חיי אדם הם מתים והם חיים עוד חיי בהמה ומוסיף בכל יום חטא ופשע-- ולפי"ז קאי מי בקצו ומי שלא בקצו שניהם על מי ימות והכונה מי מת בבא קצו או יש שמתים בחייהם שלא בקצו שעוד לא מת ממש ואף עפי"כ הוא כמת שכל חיותו חיי בהמה:

קל"ט] כתקוע שופר בקול יחפרו שוטניהם להצדיקם ביום דין, צ"ב במה הוא פעולת שופר שיחפרו שוטניהם -- י"ל בהקדים הפסוק (תהלים ע"ו) משמים השמעת דון ארץ יראה ושקטה בקום למשפט אלקים להושיע כל ענוי ארץ סלה והקשו חכז"ל (שבת פ"ח) אם יראה למה שקטה וגם זה שדייק בקום למשפט משמע שעי"ז שקטה לפי שקם למשפט וגם לבאר דברי הפייטן היום הר עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים וגם לבאר למה הוקבע זמן לדון בו הלא אנו בידו ית' לדון אותנו בכל יום וי"ל דבס' יערות דבש (חלק שני דרוש א') פרש הפסוק (בתהלים קכ"ד) מאין יבא עזרי עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ שהכונה מאין יבא עזרי שאני מרגיש שמעשים טובים אין לי א"כ מאין יבא עזרי מאין הוא ע"ד ואת ערום וערי' לז"א עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ שהרי בשעת בריאת העולם לא הי' שום זכות מבני אדם שיברא העולם רק הוא כדכתיב (תהלים פ"ט) עולם חסד יבנה כן יעשה גם עמי ויעזרני בחסד חנם וידוע מה שכתבו המפרשים על שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה שביום שנעשה בו נסים וישועה מסוגל לעולם לעשות בו נסים ולהושיע בני אדם ולפי"ז יובן שלכך הוקבע יום זה לדון בו לפי שאז חסד גובר כמו בבריאת שמים וארץ שהי' בחסד, וזו הכוונה היום הרת עולם שביום זה נברא העולם ומזה הטעם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים להתנהג עמם בחסד ולכך הוקבע זמן זה לדון בו -- וזו משמים השמעת דין ארץ יראה כי מי יזכה בעיניו בדין ושקטה בשמטה בקום למשפט אלקים שקבע יום מיוחד לדין והלא תמיד אני בידו לדין אותנו א"ו שרצוני להושיע כל עניי ארץ סלה לכך היקבע יום זה שמעת שנברא העולם גברו החסדים בו והנה ר' סעדי' גאון נתן טעם למצות שופר כי הדרך הוא ביום שממליכין מלך תוקעין בשופר כמבואר בנביאים ולזה ביום זה שברא העולם נעשה הבורא ב"ה מלך ואנו ממליכין אותו ולך יתנו כתר מלוכה ולזה כשמוע קול שופר רמז על בריאת עולם יחפרו שוטניהם:

ק"מ] באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חק ומשפט וצדקינו במשפט, י"ל בשנדקדק מאי זה דבר הול"ל ליעקב חק ומשפט וי"ל על פי המדרש שהבורא ב"ה אומר להמקטרג שיביא עדים על קטרוגו והביא החמה והלך לבקש הלבנה ולא מצא איתו ונתבטל קטרוגו דכתיב לא יקום עד אחד באיש וחכז"ל אמרו (גיטין ב') אין דבר שבערוה פחות משנים ולמדו כן מגז"ש דבר דבר מממון וידוע שבספרי הנביאים דימו חטאי ישראל כסוטה המנאפת תחת בעלה וזו אם אין מליץ יושר לזכותם תגד דבר דייקא חק ומשפט שבתיבת דבר וצדקינו במשפט התורה שאין דבר שבערו' פחות משנים:

קמ"א] או יאמר דלאחר התקיעות מתפללים שהמלאכי' הנבראים ממצות שופר ימליצו טוב בעדינו ולזה כשחל בשבת וגזרו חכמים שלא לתקוע בו נשארו בלי מליצים אלו, אולם אדרבה אז נתחזק המלצה שזכרנו