דבר המלוכה מו

צרה ובוטחים בישועתו וגם בעת ששחה לעפר נפשם מתפללים קומה עזרתה לנו ובאוה"ע כתיב (ישעי' ח' כ"א) והי' כי ירעב ויתקצף וקלל מלכו ואלקיו וכדאי הם שתי ענינים אלו לזכותם בדין:

ק"ל] בר"ת קולות השופר שהם תר"ת נרמז כח השופר להכרית כל מריע ועומד נגד ישראל שהם נוטריקון, תאות רשעים תאבד שלא יעלה בידם לעשות כתאוותם להרע לישראל:

קל"א] נהגו בסוף התקיעות לתקוע תקיעה ארוכה ונקראת תקיעה גדולה י"ל בטעם המנהג לעורר רחמים על ישראל ולבקש לגאול אותנו כי אין בנו עוד כח לסבול וכלתה רוחינו ולא קמה עוד רוח באיש ויום ליום אנו נחלשים דבמתן תורה כתיב וקול השופר הלך וחזק מאד ואמרו חכז"ל (מכילתא פ' יתרו) בשר ודם כל שמאריך קולו נחלש יותר משא"כ בקול שופר זה הלך וחזק ואם במצרים שהי' רק רד"ו שנים כתיב ולא שמעו אל משה מקצר רוח כש"כ בגלות האחרון שנתקיים בנו הכתוב כלתה רוחי (תהלים קמ"ג) אל תסתר פניך ממני, וזה נרגש בתקיעה הארוכה שכל רגע קטנה נחלש הקול יותר ויותר וזה מעורר רחמים:

קלב] מדרש אבא כהן ברדלא אמר אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום תוכחה יוסף קטנן של שבטים הי' ולא יכלו אחיו לעמוד בתוכחתו אנו כשנעמוד בדין עאכו"כ -- בספר אפיקי יהודא התעורר מה זה שדייק שהי' קטנן של שבטים ומה זה ענין לעמוד בתוכחתו וגם הקשו המפרשים מאי תוכחה יש בדברי יוסף בשואלו העוד אבי חי וי"ל שמזה שאמר יוסף העוד אבו חי ולא אמר אבינו מזה הי' תוכחה קשה לאחיו כאלו אין ראויים שיקרא אביהם על שגרמו לו צער ואבל שנים הרבה ובאמת יוסף לא נתכוון מעולם להוכיחו רק כמו שישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו כן הי' יוסף מחשיב שהוא אב לו ביחוד יותר מאחר שהוא קטנן של שבטים ובן זקינים ובכל זה לא יכלו לענות אותו אנו שאין לנו לתלות בדבר אחר עאכו"כ שלא נמצא מענה:

קל"ג] או יאמר דמבואר שהשבטים דנו את יוסף כמורד במלכות יהוד' ומורד במלכות חייב מיתה וגם כתבו שמטעם זה דייקא תורה מקרב אחיך ללמד שלא יקחו מקצה אחיך ולכך לא האריך מלכות שאול שהי' מבנימין ולפי"ז לפי דעתם הי' להם טענה מספקת שאתה מקטנן של שבטים והמלך צריך להיות מקרב אחיך ובכל זה מחמת בהלה לא מצאו מענה אנו שאין לנו טענה עאכו"כ שלא נדע מה להשיב:

קל"ד] אם לא למענו יעש ויסיר ממנו חרון אף וכעס אין לבקר ולמצא ויל"ד דלכאור' תיבת ממנו כמיותר י"ל דכמה החמירו חכז"ל בעון הכעס המצוי מאד שהוא כאלו עובד ע"ז ובזוה"ק (פ' תצוה דף קפ"ב) הפליגו שמיד בורחת הנשמה ממנו ושורה עליו רוח טומאה ובעוה"ר בגולה נתקיים ונתתי לך שם לב רגז וצריך גדרים הרבה שלא יבא לידי כעס כי הוא יסוד לכל עבירות וזו אם לא יסיר ממנו חרון אף וכעס שיעזור אותנו שנכבוש יוצרינו ולא לבא לידי כעס אז אין לבקר ולמצא מעש וכל מיני גהינם שולטים עליו:

קל"ה] או יאמר דאם ימתין הבורא ב"ה שאנו במעשינו הטובים נפעל שיסיר חרון אף ממנו אז מי ידע מתי נזכה לזה לכך ביקש שיסיר חרון אף למענו ות' כדכתיב