דבר המלוכה מד

ע"ד) כי טוב יום בחצירך מאלף שהרמז שראש השנה הוא יום הדין הוא מהכתוב עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה וכתיב מראשית חסר אלף שהוא אותיות מתשרי שאז ההשגחה לפקוד כל איש לכן התחכמו להתגורר כל היום בביהכ"נ ובבית המדרש וזו כי טוב יום בחצריך להתאסף כל אותו יום בחצרות אלקינו זה נלמד מאלף החסר מתיבת מראשית שמזה הבינו שביום זה יפקוד מעשי כל איש ופקודתו:

קכ"ה] (ר"ה כ"ט) כתוב אחד אומר שבתון זכרון תרועה וכתוב אחד אומר יום תרועה יהי' לכם לא קשיא כאן ביו"ט שחל להיות בשבת כאן ביו"ט שחל להיות בחול אמר רבא אי מדאורייתא במקדש היכי תקעינן ועוד הא לאו מלאכה הוא ומקשים דעדיין צריך ישוב הסתירה דהא מה"ת מותר לתקוע בשבת וי"ל דהנה פעולת השופר לעורר לשוב ולהתחרט ועיקר המצוה להתודות על חטאיו והנה בר"ה אין רשאין להתודות רק בשעת תקיעת שופר ולפי"ז י"ל דבשבת גם בשעת התקיעות אין להתודות בפה ולכך כתיב זכרון תרועה שיחשוב במחשבתו וידוי חטאים וכעין שאמרו חכז"ל (ספרי פ' תצא) בזכור את אשר עשה לך עמלק יכול בלב ת"ל לא תשכח הרי בלב כבר אמור הרי דזכרון הוא בלב אבל כשחל ר"ה בחול נאמר יום תרועה שאז אפשר להתודות גם בפה בשעת התקיעות, ובזה יובן המסורה (אמור) זכרון תרועה (ובקהלת א' י"א) אין זכרון לראשונים אין זכרון לחכם עם הכסיל (קהלת ב' ט"ז) דהיינו גם אם יתודה רק בהרהור יפעול שאין זכרון לראשונים מה שחטא שיסלח לו ה' והטעם עפ"י מאמרם ז"ל (קדושין ל"ט) מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ולא כן במחשבה רעה, והנה מחשבה טובה באה מיצר טוב ומחשבה רעה מיצה"ר והוא נקרא מלך זקן וכסיל ויצר טוב נקרא מלך חכם וזו הטעם כי אין זכרון לחכם עם הכסיל כי לחכם מצטרף מחשבה טובה למעשה ולא כן להכסיל המחשבה רעה אין מצטרף למעשה:

קכ"ו] הנה הראשונים נתנו טעם על מצית שופר שבזה מעוררים זכות שקבלו ישראל את התורה שנאמר שם קול שיפר הולך וחזק מאד וי"ל דבס' (שערי אורה שער ה') כתב דיש עולם שבו מידת רחמים גמורה ונקראת זקן מלא רחמים ואם מידת הדין מתוח נגד ישראל והבורא ב"ה רואה שאם וגבור הדין יהי' ח"ו כליון לישראל מסלק הדין למעלה לאותו מידה שהוא מלא רחמים ובאותו עולם אין רשות לבא שום קטרוג על ישראל והנה אמרו חכז"ל (במכלתא פ' יתרו) שבסיני נגלה הקב"ה כזקן מלא רחמים ולפי"ז אם מעוררים ע"י השופר אותו מדה שהיתה בשעת מתן תורה מתבטלים כל הדינים ויוצאים זכאים ע"י שמתנהג במידת מלא רחמים:

קכ"ז] (בפ' בהעלתך) וכי תבאו מלחמה בארצכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם וגו' אני ה' אלקיכם ודרשו חכז"ל (ספרי סי' מ"ב) והרעתם זו שופרות ונזכרתם זו זכרונות אני ה' זה מלכיות וצ"ב למה אנו מהפכים הסדר ומקדימין מלכיות לזכרונות ושופרות -- וי"ל דהנה כתיב (מלאכי ג' ז') שובו אלי ואשובה אליכם שהם יקדימו לשוב וכתיב (סוף איכה) השיבנו ה' אליך ונשובה שישראל מבקשים שהוא ית' יקדים לשוב אלינו והענין הוא כשהדור זכאי ויש לישראל כח לעמוד בהיכל המלך ודאי ראוי' ונכון שהם יקדימו לשוב אליו ית' אבל כשאין הדור זכאי ע"י שהם בגלות יושבי חשך