דבר המלוכה מא

שהם קנאו מהפקר לכך לא הזיק להם:

קט"ז] עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר י"ל דשם בן ארבע מצטרף ויוצא עם קול השופר דבס' מגלה עמוקות (נצבים) עה"פ כי קרוב אליך כתב ה' אונות אית לריאה המנשבת על הלב ושית עזקאן לקנה וחמשה מוצאות הפה והדיבור היוצא הוא כעין יו"ד עכ"ד ויש לומר היו"ד עוד יותר פשוט דהא תוקעין עשר קולות תש"ת תר"ת תשר"ת וכן בתפלה כנגדן י' פסוקים מלכיות וי' פסוקים זכרונות וו' פסוקים שופרות וזו ה' בקול שופר שמצרף שם בן ארבע שהוא בגמטריא כ"ו בקול שופר:

קי"ז] או יאמר ויתישב גם אמרו זמרו אלקים זמרו זמרו למלכינו זמרו דצ"ב הכפילות וגם השינוי שבפעם שני אמר מלכינו בכינוי ובפעם הראשון אמר אלקים ולא אמר אלקינו וגם מה זה שאמר זמרו משכיל איזה השכלה יהי' בזמירתם וגם נדיבי עמים נאספו משמעו עמים רבים עם אלקי אברהם משמעו שמדבר רק מאומה ישראלית וגם למה קראן נדיבי עמים אלקי אברהם דייקא וגם צ"ב תיבת כי שהוא נתינת טעם בכל מקום וגם הסיום מאד נעלה צ"ב דהא בתחלה אמר רק עלה ויבואר (בתהלים פ"א) תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגינו כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב וצ"ב דלכאור' משמעותו כאלו הוא ית' הבעל דין ועליו ישפוטו -- וגם מה זה חק לישראל וי"ל דבס' עבודת ישראל (פ' וילך) בדרוש לראש השנה כתב שעיקר הדין בר"ה הוא כי הקב"ה ברא עולמו שיתנהג בטבע ודרך שני שהטבע יהי' משעובדת לתוה"ק ובראשית בשביל התורה שנקרא ראשית והנה כשישראל עושין רצונו ההשפעה באה מדה במדה להראוים לה ואי אפשר לחיצונים להתאחז בההשפעה אבל אם אין ראויין וצריך הקב"ה לעשות עמהם צדקה במתנת חנם אז יוכל להיות שיתאחז' החיצונים בההשפעה ובודאי אין נחת רוח להקב"ה מזה אבל אם מוציא משפטינו לאורה אז לעושי רצונו לבדו באה נחלתן ובכל ר"ה המקטריגים רוצים לחזק עצמם באיזה עילה שמוצאים בישראל שימאס הקב"ה בהם ויטוש את נחלתו ואז תהי' השפעה בלי סדר עבודה רק בדרך מתנת חנם וחסד וייטב להם ועיקר הקטרוג והמלחמה שלא יקרא אלקי ישראל רק אלקי כל הארץ יקרא דהיינו שתתבטל ח"ו הנהגת מדה במדה ושפעת אדון בל תתפשט על כל הנבראים בסדר המערכה כמו שסידר מאז המזלות והכוכבים עכ"ד (ובביצה ט"ז) אמרו האי חק לישנא דמזוני הוא וזו כי חק לישראל שתבא השפע ביחוד לעמו ישראל הוא משפט לאלקי יעקב שדנין אם יקרא שם אלקי יעקב או אלקי כל הארץ אולם באמת אדרבה זו כבודו ובזו נתעלה מלכות שמים שהשפעה באה רק לעושי רצונו ובראש השנה שממליכום ישראל את השם כבודו מתעלה וזו עלה דייקא אלקים בתרועה שמתעלה וכבודו מתרבה שיתגלה לעיני כל השגחתו על עושי רצונו וזו זמרו לאלקים שהוא אלקים לכל העולם וזמרו למלכינו דייקא בעת שמתגלה לעיני כל כי הוא אלקי ישראל והוא מלכינו ביחוד ונתן טעם לזה כי מלך כל הארץ אלקים ולנו לשבח אם הוא ית' מוותר על זה ויקרא בשם אלקי יעקב ביחוד לכן זמרו משכיל בהשכלה ששבח יותר גדול וזו כבודו להקרא בשם אלקי יעקב מלהקרא אלקי כל הארץ וחכז"ל אמרו (בחגיגה ג') עה"פ מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב בתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב שנאמר נדיבי עמים נאספו עם אלקי אברהם