עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › דבר המלוכה

דבר המלוכה מ

Dvar ha-Melukha 40 · דבר המלוכה · free full Hebrew text

Open in the reader →

שהוא רחום וחנון ועתה הסכיל עשה נגדו והרים יד במלך ויושבי כסאות למשפט אמרו ליסרו ולהכותו או להרגו אבל המלך נכמרו רחמיו על אוהבו ויען ויאמר איככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי לכן לא זה דרך ישר בעיני כ"א להעביר על מודותי נגדו ולגדלו ולרוממו ולהושיבו לימיני והוא יודע בעצמו את אשר עשה נגדי ובזה עצמו יתבייש ויכלם מאוד בלבו וזה יהי' קשה בעיניו יותר מעונשים ולנקמה תחשב לו ויאמר בלבו מה עשיתי להמרות נגד מלך רחום וחנון כזה וז"ש משוך חסדך ליודעך בבחינת חסד הוא קנא ונוקם שחסד שעשה נגדו נחשב לו לנקמה מגודל בושה והכנעתו נגדו עכ"ד ובזה פירש בספר ייטב פנים לר"ח מרחשון א"ל נושא היית להם ונוקם על עלילותם (תהלים צ"ט) כי קוראים אל ה' והוא יענם הלא יבושו ויכנעו בזה ולנקמה תחשב ע וא"ש אומרו שבזה עצמו אף שמרומם אותו הוא משפילו ונעשה נכנע בעיני עצמו ובזה יובן (תהלים קמ"ט) ופאר ענוים בישועה שנעשו ענוים ונכנעים ע"י הישועה שבא להם אין יכולין להרים ראשם שחטאו נגד הבורא ב"ה הטיב ומטיב:

קי"ג] או יאמר דחכז"ל אמרו (ברכות כ') ג' מתנות לא נתנו אלא ע"י יסורים וכן אם הקב"ה רוצה להעלות אדם למדריגה יותר גדולה הוא שולח עליו יסורים ומנסה אותו אם יקבל אותם באהבה ולא יתרעם עי"ז זוכה לבא למדריגה יותר גדולה והרי איוב שהתרעם קצת ובכל זה שבחו הוא ית' והשיב לו הכל בכפל ממה שהי' לו וכן הוא בעניני רוחניות בהשגחה ע"י השפלה הוא מרומם אותו:

קי"ד] או יאמר (דבכתובות ק"י ב') הובא שבן סירא הוסיף על מה שאמר שלמה (במשלי ט') כל ימי עני רעים גם לילות ועוד בשפל גגים גגו ובמרום הרים כרמו ממטר גגים לגגו ומעפר כרמו לכרמים ופירש רש"י שאין בידו לקנות במקום טוב וקנה בראש ההרים וכל זבלים שהוא מוציא לו נופל וזב לכרמים שתחתיו וכן לפי שאין לו יכולת לקנות בית רק במקום שפל לכך כל מטרות שאר בתים נופלים על ביתו ולפי"ז א"ש שזה שאמר אף מרומם קאי על מה שאמר לפני זה מוריש ומעשיר דאם מוריש לאדם הוא משפיל ביתו ומרומם כרמו ושניהם גרמו עניו ובעשיר להיפוך משפיל כרמו ומרומם ביתו ושניהם באדם אחד:

קט"ו] או יאמר דקאי שניהם על מעשיר הסמוך דאמר חכז"ל (רבה במדבר פ' כ"ב) שני עשירים היו בעולם אחד באוה"ע המן, ואחד בישראל קרח, ונתקיים בהם עושר שמור לבעליו לרעתו (קהלת י"ז) זה מפלתו ע"י ירידה וזה מפלתו ע"י עלי' שנתלה וזו שמרמז בתיבת אף שהמן פתח באף הי' מפלתו ע"י שנתרומם על עץ גבו' חמשים אמה וקרח ע"י שכיסה עליו הארץ דהיינו משפיל ובזה יובן שאלת חכז"ל (חולין קל"ט) המן מה"ת מנין דלכאור' תמוהא מנין להם שיצטרך המן להזכר בתורה, ולדברינו יובן דמאחר שקרח הוזכר בתורה בודאי גם המן שכנגדו באוה"ע נזכר והטעם י"ל כעין שכתב בקדושת לוי לפי שיצאו בנים טובים מהם וגם לפי שנתקדש שם שמים על ידי מפלתם ומה שנאבד גם נכסי קרח ולא של המן י"ל לפי שקרח הי' לו באותו שעה בנים צדיקים כדכתיב ובני קרח לא מתו אם הי' יורשים נכסי קרח הי' מזיק להם אבל המן שלא הי' לו בנים צדיקים וא"ת מרדכי ואסתר הרי שם אותם אחשורוש על בית המן י"ל