דבר המלוכה לז

יהי' בכח עשו לפגום בו שאינו נקרא זרעו ומעין זה ביקש יעקב בסודם אל תבא נפשי שלא יזכר שמו על קרח ובס' זכרון שמואל הקשה טה"פ (בפרשת וירא) וגם את בן האמה וגו' כי זרעך הוא איך קראו זרעך הלא כתיב כי ביצחק יקרא לך זרע-- וי"ל דקודם שבחר לו ישראל לעם סגולתו גם שאר בניו הי' נקראים זרעו אבל משעת מתן תורה ואילך רק זרע יצחק נקראים זרעו -- ובזה ידוייק יקרא לך שלדורות יקרא רק יצחק זרעו:

ק"א] וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו וצ"ב דאיך קרא הכתוב לישמעאל בשם בנו הלא דרשו חכז"ל (כתובות קי"א) עה"פ שבו לכם פה עם החמור שאמר כן לישמעאל ולאליעזר עם הדומה לחמור וי"ל דבעל הטורים הביא בשם חכז"ל שע"י שגרשו את ישמעאל מביתם נגזר על זרעם להיות בגלות אצלם וא"ש אמרו בנו קאי על יצחק שהרע לו שבשביל זה יהי' זרעו של יצחק בגלות:

ק"ב] (שמואל א' א') ושם השנית פנינה וצ"ב לאיזה ענין סיפר הכתוב שהיא היתה שני' שקודם לה לקח את חנה -- וי"ל הכתו' משמיענו שלא הי' רגילים לקח יותר מאשה אחת רק אם נשא ולא הולידה כדי לקיים מצות פרי' ורבי' לקח אשה שני' לזה דייק הכתוב שהשנית היתה פנינה והכתוב נותן טעם שנשאה לפי שחנה לא ילדה:

ק"ג] ולחנה אין ילדים יל"ד על אמרו ילדים בלשון רבים הלא גם ולד אחד לא הי' לה והול"ל כמו בשרה אין לה ולד -- וי"ל על פי שאמרו חכז"ל (בראשית רבה פ' ל"ח) כל מקום שנאמר אין לה הוה לה שאחר רך הי' לה ומבואר בפסיקתא פ' מ"ד שגם הנה ילדה אחר כך ג' בנים ושתי בנות לז"א בלשון רבים שאחר כך הי' לה בני' רבים:

ק"ד] ויחשבי' עלי לשכורה ובמסורה (פ' לך) ויחשבה לו צדקה ובפ' וישב ויחשבה לזונה -- וי"ל דהמסורה באה לתת טעם למה יחשב לצדקה לאברהם שהאמין בה' וכי כל אדם לא יאמין אם יבטיח לו השם וי"ל שאם הי' ההבטחת הזרע בעניני הגוף לבד אין זה חידוש אם תאמין בדברי ית' אבל כאן הבטחת הזרע הוא ענין הנפש כמו שהביא יפה ענף מד"ר איכה עה"פ בלע בשרי) שר' יחיאל בא בחלום לאביו הרא"ש והודיעו שאי אפשר לו לזכות למקום הראוי' לו בעולם העליון לפי שלא הניח זרע בעולם וראינו הצדיקת תמר שעשתה מעשה זו לזכות לבנים וכן הנביאה חנה אמרו חכז"ל (ברכות ל"א ב') שאמרה שאם לא יתן לה ה' זרע תלך ותסתר עם איש אחר שיתקיים בה ונקתה ונזרעה זרע ובכל זה אברהם לא עשה שום פעולה אעפ"י שהי' זקן ועברו שנים הרבה ולא נתקיימ' ההבטחה לזה נחשב לו צדקה וזכות שכ"כ האמין בה' שגם נפשו מסר על זה שלא דחק עליו ית' לקיים הבטחתו:

ק"ה] או יאמר בביאור המסורה שפירשו המפורשים ויחשבה קאי על אברהם שהחשיב הבטחת זרע בתורת צדקה כי מצד מעשיו איני ראי' לזה ובאה המסורה להאיר שבאמת הי' ראוי' לזה והוא בענותנתו חשב שאינו ראוי לכך כמו שהי' זה טעות שיהודה חשב לתמר לזונה וכן זה שעלי חשבה לחנה לשכורה הי' טעות כן גם מה שאברהם חשב שבתורת צדקה באה לו ההבטחה הי' טעות:

ק"ו] או י"ל טעם על שחשבו לצדקה דתמהו המפרשים על שנזכר תמיד זכות מה שעקד אברהם אבינו את בנו ולכאור' יגדל זכותו של