דבר המלוכה לד

יקראו לברואי עולמך שאת חיים וחילוף לשוע ומך חן וחסד באולמך עבדך לטוב תערב וחי אחיך עמך. הענין הוא כי חיות של המון עם הם רק חילוף מהמיתה שמוטל כאבן דומם אבל חיות אמיתי הוא מעין מקור החיות וזו כי עמך מקור חיים וזו שאמר ספרים עת יקראו לברואי עולמך הייני לכללות המון שאת חיים וחילוף היינו חיים פשוטים שהמיתה חילופי אבל אנו מבקשים שלעבדך יותן להם חיות אמיתי והיינו וחי אחיך עמך עכ"ד ולפי"ז יפורש זכרינו לחיים היינו חיים פשוטים כי אתה מלך חפץ בחיים וכתבינו בספר החיים היינו חיים אמיתים למענך אלקים חיים דהיינו ממקור החיות כי עמך מקור חיים-- או יאמר דבס' קדושת לוי פירש על נתינה שאין עלי' קטרוג די בזכרון בעלמא אבל כשיש קטרוג על המתנה אז מן הצורך להכתב בספר חוק ולא יעבור ואז יסתלקו וילכו כת המונעים עכ"ד וכן מפורש בפ' קרח שאחר שקרח קטרג על חלק הכהנים כתוב באותו פרשה כ"ד מתנות כהונה -- ולפי"ז בזכרונו אמר רק לחיים דהיינו חיים אמיתים ממקור החיים ועל זה שהוא מדרגה גדולה ימצא קטרוג כתיב וכתבינו:

פ"ז] או יאמר דאם אדם נותן אל לבו לשוב בתשובה וזוכר כל מה שהמריד נגד קונו ית' לבו נשבר בקרבו וימאס בחיי הבל ונאנח על איבוד ימיו ואם הי' יודע שאם יחי' עוד יוסיף לחטא לא הי' מבקש לחיות רק בקשתו על חיים הוא שיתקן את אשר פגם בשנות חייו ולזה אמר זה שאני מבקש להזכר ולהכתב לחיים הוא רק אם גלוי וידוע לפניך שמהיום ולהלאה אחי' למענך אבל אם אתה יודע שלא יהי' בכוחו לכבוש יצרי אז טוב מות מחיים שלא להכעיס אותך במעשי:

פ"ח] להוגה דעות ביום דין י"ל דהרי אמרו חכז"ל (ברכות ט') כדאי הוא לסמוך עליו בשעת הדחק דקיי"ל דהלכה כרבים מ"מ בשעת הדחק סומכים גם על דעת יחיד ולזה גם הבורא ב"ה מתנהג כן שאם ח"ו ביום הדין הם מעותדי' ח"ו לחייבם על פי דעת רוב הפוסקים הוא תופס דעת המקילין ומזכה אותם שאין לך שעת הדחק גדול מזה וזו להוגה דיעות ביום דין הוא תופס דעת המקילין לזכות את ישראל בדין:

פ"ט] אבינו מלכינו אין לנו מלך אלא אתה י"ל דבס' נעם מגדים (האזינו) כתב בטעם שאין עכו"ם נענשין על שיתוף כמבואר (ברמ"א או"ח סי' קנ"ו) הוא לפי שהם כעבדים ונמצא עבד שיש לו שתי אדונים אבל ישראל הם כבנים למקום ואין אב אלא אחד וזו מאחר שאתה אבינו מלכינו לכך אין לנו מלך אלא אתה מה שא"כ אוה"ע שאין אתה כאב להם אין נענשים על שיתוף:

צ] אבינו מלכינו כלה כל צר ומסטין מעלינו שתום פיות מסטיננו ומקטריגנו צ"ב החילוק שבין שתי הבקשות -- וי"ל דעיקר הקטרוג עלינו הוא משרי אוה"ע למעלה ואם המה אין מצליחין בקיטרוגם עלינו אז אין בכח אומות שתחתיהן להרע לנו ולזה מבקשים כלה כל צר ומסטין מעלינו לכך אמר מעלינו דקאי על שרי אוה"ע בשמים שהם למעלה ואח"כ מבקש סתו' פיות מסטיננו היינו אוה"ע שלא יוכלו להרע לנו:

צ"א] עשה למען באי באש ובמים על קידוש שמך יל"ד מאי זה שאמר באי באש הול"ל הנשרפים וכן הוא בנוסח הזכרה שנשרפים ונטבעים