דבר המלוכה לג

אין יוצאין ידי חובותינו בלי כוונה כש"כ שלא להענישם על העבירות אם לא כוונו לעבור דמדה טובה מרובה ממידת פורעניות -- ויומתק בזה מה שאמרו בירושלמי (הובא בתוס' ר"ה ט"ז ב' ד"ה כדי לערבב ובמחזור וויטרי הביא בשם פסיקתא) דבפעם הראשון שתוקעין בהיל ולא בהיל הס"ם ובפעם השני בהיל ומתערבב מלקטרג ולדברינו א"ש מאחר שרואה שתוקעין שנית עכ"ח הוא משום דלא כיונו בפעם הראשון ולא יצא ידי חובת שופר לכן תוקעין שנית לכך בהיל ונסתמו קטרוגיו דכש"כ שלא יענישו על עבירות שלא כוונו לעבור -- וזה כי חק הוא לישראל שמשונה מצוה זו שאין יוצאין בה בלי כונה-- וזה באין מליץ יושר מול מגיד פשע שעברו חטאים הרבה תגד ליעקב דבר חק ומשפט שהיום מוכרחים לכוון במצות שופר משא"כ בשאר מצות ועי"ז וצדקינו במשפט היינו בדין שאם אין יוצאין ידי חובתם בלי כוונה כש"כ שלא יענשו בלי כוונה וזו חק הוא היום דייקא הוא חק ולא בשאר מצות כדי לזכותם מלך:

פ"ג] זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבינו בספר החיים למענך אלקים חיים וצ"ב מאי בין לחיים לבין ספר החיים בה"א ומאי זה למענך אלקים חיים וי"ל דאמרו חכז"ל (ברכות י"ח ב') רשעים בחייהם קרוים מתים מאחר שסר מהם רוח קדושה והנשמה הם חיים רק חיי בהמה כדמיון אם האדם חסר דעת הגם שהולך ויושב ואוכל ושותה מ"מ הוא כמת בחייו שזו רק חיי בהמה ולזה בתחילה מתפללין על חיי הגוף וזה איני חיים אמיתים ואחר כך אנו מתפללים על חיי הנשמה היא חיים אמיתי ולזה הוסיף ה"א הידיעה שהם חיי נשמות לזה אמר למענך אלקים חיים שחיותינו הוא לחיות כדי לעבוד השי"ת שזו החיות הוא מעין חיי עולמים:

פ"ד) או יאמר דהאר"י הקדוש פי' דזכרנו לחיים הכונה על חיי עוה"ב וכתבינו בספר החיים הכוונה על חיי עוה"ז ובספר קדושת לוי כתב שאם אדם רוצה ליתן מתנה לחבירו אם אין שם ערעור ומקטרג על המתנה אז אין צריך כתיבה וחתימה על המתנה ולפי"ז י"ל דעל חיי עוה"ז יש יותר קטרוג מעל חיי עוה"ב שהמסטין והמקטרג ירא אולי אם יחי' יחזור בתשובה משא"כ על חוי עוה"ב דהיום לעשותם כתיב ולא למחר לעשותן אין מקטרג כ"כ לכך אמר זכרנו לחיים ואין צריך כתיבה ודי בו זכר אבל בחיי עוה"ז שיש שם קטרוג הרבה צריך כתיבה עדי שלא יכול לערער:

פ"ה] או יאמר דבס' יערות דבש (ח"ב דרוש א') הביא בשם האר"י הק' דזכרינו לחיים קאי על חיי עוה"ב וכתבנו בס' החיים היינו עוה"ז ויש להסביר כי בה"א הידיעה הכונה על דבר הנראה לעינים וחיי עוה"ב וחיי נשמות זה איני רואה בעיניו וכ"כ על הא דאמרו חכז"ל (יבמות ס"א) אתם קרוים אדם ולא אוה"ע וכתב ר"ת דהאדם בה"א נקראו גם אוה"ע והנה חיי עוה"ב כל אדם מישראל מבקש לעצמו אבל חיי עוה"ז שיהי' שרוי בשלוה כמה צדיקים ממאסי' בזה ובכ"ז הם מבקשים על זה למען כבודו ית' שלא יאמרו עובדי השם הם עניים ודלים וחסרים מכל וזו עוה"ב מבקשים בכל לב לעצמו אבל חיי עוה"ז הם מבקשים רק למענך אלקים חיים:

פ"ו] או יאמר דבספר תוכחת חיים להגאון בעל ישמח משה פירש דברי הפייטן בסליחה עת