דבר המלוכה לא

כדור זה עד דורו של משיח וכתיב בפ' תבא י"א ארורים ובכולן כתיב ואמר כל העם אמן חוץ בע"ז כתיב וענו כל העם שהפירוש שענו בקול כי קבלו בשמחה ובמסירת נפש שלא לעבוד ע"ז ונמצא המלצה גדולה שכל מה שחוטאים הוא רק למיעוט השגתם ואם היו מבינים שזה ענף מע"ז היו מוסרים נפשם לקיים כל מצוה ולהשמר מכל עבירה -- ולפי"ז אפשר לומר שזה המתפללין בימים נוראים בקול לעורר על הכתוב וענו כל העם שעל ע"ז ענו בקול גדול וזה ראי' גדולה כי לכל העם בשגגה והמלצה לזכותם בדין --וזו כונת מזמור ע"ה אל תשחת אם ח"ו ישראל אינן במדריגה הראוי' לזכותם בדין אל תשחת אותם כי אקח מועד אני משרי' אשפוט אתה צוותנו לעשות לפנים משורת הדין כדכתיב ועשית הישר והטוב וזו אני אשפוט מישרים כאשר צויתני לפנים משורת הדין א"כ גם עליך לזכותם לפנים משורת הדין וגם אם נמוגים ארץ וכל יושבי' שהדין הי' נותן לכלותם אנכי' תכנתו עמודו' סלה מצות אנכי אלקיך יגן בעדם ויצילם בדין כי במצוה זו שכולם מוסרים נפשם עלי' יש הוכחה שלעתיד לבא שיתרבה הדעת ימסרו נפשם על כל מצות:

ע"ח] או יאמר טעם על המנהג להתפלל בימים נוראים בקול דהאר"י הקדוש אמר דבימים אלו באים לכל איש ישראל הרהורי תשובה ומי שאינוי מרגיש זה סימן שנשמתו יש לה פגם ויש להסביר זה דהנה הבעש"ט זצ"ל אמר דהרהורי תשובה באים לאדם מכח כרוז שובו בנים שובבים ואם כי הגוף אינו שומע הקול הנשמה שומעת הקול ומתעוררת לשוב ובספרי גבעת שאול (סי' קל"ז) הבאתי בשם ספר אך פרי תבואה שכרוז זה בהעלם גדול -- ולפי"ז י"ל דבימים אלו הכרוז בא בכח יותר גדול ונשמעת יותר מבכל ימות השנה כמו שאם נרדם בשינה מעוררים אותו להקיץ ע"י שמדברים אליו בקול גדול כן בימים אלו כדי לעורר הישינים בהבלי הזמן ולהחזירם לתשובה נשמע הכרוז יותר ומצאתי בס' זכרון יהודה למהר"ם א"ש כתב וז"ל כתבו בשם האר"י הקדוש שתכלית הבת קול הוא שהנשמה שומעת הבת קול ומזה באים לאדם הרהורי תשובה ובימי התשובה הבת קול מתפוצץ יותר ויותר לזאת אשר נפשו לא מטומא' חוזר בתשובה עכ"ד -- וא"ש שכמו שהדיבור אלינו הוא יותר בקול כן דובורונו אליו ית' להתפלל בקול וזה יעורר לכל אדם למהר לשוב ודרשו את ה' בהמצאו בעת שהוא קרוב ומצוי לנו:

ע"ט] בתיקוני זוה"ק מגנה לאותן אנשים שכל בקשתם בימים נוראים על פרנסה וקרא אותן צוחין ככלבים הב הב ונתקשו הא אנשי כנה"ג תקנו להתפלל על פרנסה כתבינו בספר פרנסה וכדומה והנה בפשיטות יש לומר בני ישראל מבקשים פרנסה שיהי' להם כח לעבוד אותו ית' ולגדל בנים לתורה אבל הכלב מבקש רק להנאתו למלא רעבונו ויפה דייק שצוחין ככלבי שרק על אנשים שמכוונים רק להנאתן מתרעם אבל מי שצוח על פרנסה כדי להיות יהודי אין תרעומת אדרבא מבואר בזוה"ק דכל אדם צריך להתפלל על פרנסה:

פ] או יאמר דכלב מבקש רק לעצמו אבל לעולם אין כלב נובח לצורך כלב אחר ואם מתפללים ומבקשים רק לעצמן באמת הוא מגונה ובס' ושמח משה מביא בשם צדיק שאמר לו אלי' ז"ל לפרש אמרם ז"ל (סנהדרין צ"ז) אין בן דוד בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס היינו להתפלל