דבר המלוכה ל

אינו מוציא שום אדם והנה נגרשנו מאדמתינו בעון שנאת חנם ולזה מתאחדים בבית הכנסת וזו צל קורתך באו בנים אשר נגרשו שבבית הכנסת מתקנים החטא אשר בסיבתו נגרשנו ואמת ושלו' נפגשו שע"י תפלות שתקנו אנשי כנסת הגדולה נפגשים יחד השונאי' שהרי כל אחד מתפלל לטובה על שונאו וזו גם את זה לעומת זה כל אחד מתפלל בעד כל ישראל:

פתיחה ע"ו] צדיקים הזהירו בימים נוראים אל יחשוב על צרכיו הרבים וישים כל מגמתו להתפלל על כבודו ית' המחולל בין הגוים ואיך לא ירעד האדם באמרו בסליחה ליום ד' בעשרת ימי תשובה (סליחה ס"ט) אשת נעורים האהובה אשר ארסת ברוב מוהר וברוב טובה וגו' ואיך עתה נגפו רגלי' על ההרים אחרי עוללי' השכינה בגולה כדכתיב (ישעי' נ') ובפשעכם שולחה אמנם וכביכול אסור בזיקים שהשיב ימינו אחור מפני אויב (איכה ב') ונשבע שלא יחזור ימינו עד ישובו בנים לגבולם ואיני נכנס במקדש של מעלה עד שיוגאלו בניו ואמרו חכז"ל (תענית ה') בקרבך קדוש ולא אבא בעיר אמר ר' יוחנן אמר הקב"ה לא אבא בירושלים של מעלה עד אבא לירושלים של מטה והמלוץ בדרושי צל"ח (דרוש י"ג) דברי הפייטן העליון ועינו אל יראיו הכוונה שהוא מצפה שהם יגרמו במעשיהם הטובים לכונן ירושלים של מעלה עכ"ד --והוא ממש כעין הכתוב תהלים (קכ"ג) כעיני עבדים אל אדוניהם כן כביכול מצפה ועינו אל יראיו שהם יושיעו אותו והוא כדמיון עינינו לך תליות ומי אכזר על עולליו שחכז"ל אמרו (מדרש תהלים ח') שהם ערבים לנו ונתפסים בעונינו וכי ימצא אכזר כזה שאחר ערב בעד והנושה בא לקחת את כל אשר לו ואם הלוה הי' מבקש ומתחנן לפני הנושה הי' מוחל לו ואם אינו עושה כן בודאי הוא משוקץ ומתועב בעיני כל וכש"כ אם גובים נפשות וכש"כ אם הנפשות הם בניו ואם הוא מתחרט מעומק הלב ומבקש סליחה הו' ילדיו נצולין הנמצא אשר יקשה לבו כאבן ולא יחוס וירחם על עולליו:

ע"ז] (תהלים ע"ה) כי אקח מועד אני משרים אשפוט נמגו ארץ וכל יושבי' אנכי תכנתי עמודי' סלה וצ"ב במה תכן עמודו' וגם לתת טעם להמבואר בשו"ע (סי' תקפ"א ס"ט) שנוהגים להתפלל בימים נוראים בקול רם וי"ל דמבואר במדרש על הפסוק שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה ואפי' אין בידכם זכות אלא שאתם אומרים שמע ישראל כדאי הוא להגן עליכם וי"ל שהטעם שעיקר התורה הוא האמונה ביחוד השם וכל מצות שבתורה הם ענפים הבאים משורש הזה ובדרושי צל"ח (דרוש י"ג) כ שכל ביטל מ"ט וכל עובר על ל"ת הוא ענף מע"ז וכלול באנכי ולא יהי' לך והבאים בסוד השם הם מבינים באיזה אופן הם מתקשרים וזו ענין שכתב רבינו סעדי' גאון שכל המצות כלולים בעשרת הדברות ועשרת הדברים כלולים בתיבת אנכי רק בעוה"ר חשכו עינינו מלראות ולהבין כן ומזה המרצה גדולה לזכות בדין שהרי בעינינו ראינו שבכל הדורות גם קלי הדעת מסרו נפשם שלא לכפור בהשם וזה ראי' ברורה שאם הי' להם השגה שכל העבירות הם נכללין במצות אנכי הי' מוסרים נפשם על כל מצוה כמו שמוסרים נפשם על קדושת השם ולעת"ל שיוסר החשכות ויבינו זה כל המון ישראל יזהרו בכל מצוה כמו שנזהרים עתה בקדושת השם והרי אנו רואים בדור דיעה שכתב בזוה"ק שלא יהי'