דבר המלוכה כח
Dvar ha-Melukha 28 · דבר המלוכה · free full Hebrew text
Open in the reader →יכולין לישא אשה בזמנה ונראה כן לאחר נשואין שבכל האומות מצוי שבעלי השכל אין להם רק ולד אחד או שתים ואצל בני ישראל העני שבעניים יש לו ילדים הרבה ועמלים מאד לפרנסם וכי אין יכולים לעשות כמו האומות אלא שמקבלים עליכם עול הבנים כדי שלא להשחית זרעם ועוד יותר מזה מצוי מאוד שהרפאים אומרים שאם תלד האשה עוד היא בסכנת נפש ובדבר קל יכולים להנצל מזה ואין ידיעה מזה רק להבורא ב"ה ובכ"ז מיסרים נפשם וחיתם שלא להשחית זרע כדאי הוא לכפר על חטאות נעורים שהם כמעט באונס שהרי אנו רואים שמיסרים נפשם שלא להשחית זרע וזה ראה עמלינו אלו הבנים ושוב מזעמך:
ס"ד] תמכת יסידותי בשלש עשרה תיבות ובשערי דמעות כי לא נשלבות לכי שפכתו שיח פני בוחן נבות י"ל דלכאור' מאחר שהבורא ב"ה הוא יודע תעלומות גם אם אין מתפללין בדיבור רק במחשבה יהי' די אילם מאחר שעיקר התפלה הוא שתהי' בכוונה ראוי' ומבואר באו"ח סי' ק"ל וברמב"ן סוף (פרשת בא) שהקול מעורר הכוונה וכתב הטו"ז (בסי' רפ"ח) שמצוי במתפללים בכוונה ששופכים דמעות ואמרו חכז"ל (ברכות ל"ב) אעפ"י ששערי תפלה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו לכן שפכתו שיח אעפ"י שהוא בוחן לבבות כדי לעורר הכוונה ועי"ז ישפוך דמעות:
ס"ה] יהי רצון מלפניך שומע קול בכיות שתשים דמעותינו בנודך להיות י"ל דמבואר בספרים דאם אין יכול לבכות עכ"פ יתפלל בקול בכי וגם זה יתקבל ולזה אמר מאחר שאתה שומע קול בכיות דייקא אעפ"י שאינו בוכה ממש אם אנו התאמצנו לשבור קשיות לבבינו ושיפכים דמעות ממש תשים אותם באוצרך כדבר סגולה שדרך להניחם באוצר:
ס"ו] חתום עליו אות חיים ותחנתו תחזה בס' בני יששכר מאמרי חודש תשרי מאמר ה' אות א' עורר שהי' ראוי' לומר להיות אזניך פתוחות ואין שייך לשון ראי' על תחנה והנה מקור דברי הפייטן (ממלכים א' ח') שגם שלמה התפלל בלשון זה להיות עיניך פתוחות אל תחנת עבדך ואל תחנת עמך ישראל וי"ל טעם לזה שהוא המלצה לזכות את ישראל שאם הם במעמד שרבו עונותיהם ויתחייבו לפי מעשיהם בדין יש מקום לזכותם ולהצילם כי מצינו שהקב"ה מצרף לטובה כל מעשים טובים שיעשו לעתיד כעין הכתוב (ישעי' כ"ט) יעקב אשר פדה את אברהם וכן כששאל משה רבינו באיזה זכות אוציאם ממצרים השיב לו ה' בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה ולעומת זה לרעה אין מענישין על העתיד והנה על מה שיעשו לעתיד שייך שפיר לשון ראי' וכן הנביא נקרא רואה על שם שרואה מה שעתיד להיות ולזה התחנן שיראה גם התפילות שיתפללו לעתיד ויהי' לו ית' נחת רוח מתפלתם שיתפללו עד סוף כל הדורות ועי"ז חתום עליו אות חיים גם אם עתה אין ראויין לכך:
ס"ז] או י"ל דעיקר תפלת ישראל על כבוד שמים ולזה אמר גם אם תחתום עליו אות חיים תחנתם תחזה שאל יחשו מלהתפלל על כבוד שמים וא"ש לשון ראי' על העתיד שגם אם יהי' להם כל טוב לא יחשו להתפלל על כבוד שמים:
ס"ח] או יאמר שמצינו במתן תורה וכל העם רואים את הקולות שהי' רואים את הנשמע והצדיק מלובלין זצ"ל פירש הפ' כי לא ראיתם