דבר המלוכה כז

לשוב בתשובה כראוי' רק לאחר הגאולה כי בעוד אנו בגלות מכח פיזור הנפש אין לבם בידם דכתיב והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלקיך שמה ואח"כ כתיב והביאך ה' אלקיך אל הארץ וגו' ומל ה' את לבבך וגו' ואתה תשוב ושמעת בקול ה' הרי שישובו עוד הפעם בשובם אל הארץ:

ס] מערימים סור ממך להדיחם מכבידים עול להכשיל כוחם נואקים אליך בהתעטף רוחם נחת למצא מכובד טורחם י"ל הם מערימים סוד להדיח ישראל מאביהם שבשמים ע"י שיכבידו עולם עליהם אבל ישראל כשרים סובלים עול הקשה ואין זזין זיז כ"ש מאמונתם רק בהתעטף רוחם נואקים אליך שעכ"פ ימצאו נחת מתורה ועבודה וזו מכובד טרחם שלא יעלה בידם ח"ו ערמתם להדיחנו מאליך ע"י כובד הצרות כי אם ימצאו נחת מתורה ועבודה יקל להם ולא ירגישו הצרות והיסורים כי מתענגים ומתנחמים בעבודתם:

ס"א] או יאמר במשך ימי הגלות הארוך והמר גזרו גזירת הרבה פעמים ולא עלה ביד האומות להחטיאם ונער וזקן מסרו נפשם על קדושת השם וגם אם הי' בנמצא לעיתים רחוקות איש שלא עמד בנסיון הי' זה באונס גמור אולם בדור האחרון נתחזק הגלות באופן נורא שאין אונסים להעביר על הדת אבל נתרבה עול המסים וגם נתמעט הפרנסה ומי שמגדל בניו על דרכי האומות הם חיים בשלוה ובכבוד ומרוב עניות יצאו מה שיצאו בעוה"ר וגם מוכרחים לשלוח ילדיהם תינוקות של בית רבן הבל שאין בו חטא לבתי ספר שלהם ולבלות שנים הרבה בלימוד ענינים שאין נצרך להם כלל כגון מלאכת ציור ולנגן שבשום אופן אין מקום ליהודי שומר תורתו להתפרנס מזה וע"י שמכבידים עול בלימוד חכמת חיצוניות אין להם כח ללמוד תוה"ק ואם גם באים לשעה או שתים למלמד הם כבר עייפים ואין מסוגלים לקבל אז והוא עצת מלך זקן וכסיל היצה"ר שכן אמר פרעה תכבד העבודה ואל ישעו בדברי שקר שיאמרו נלכה לזבח לה' וזו מערימים סוד ממך להדיחם שזו הערמה שאין גוזרין גזירות שמד אדרבה יאמרו שרוצים להטיב עמם כשאר יושבי המדינה ואעפ"כ לא יעסקו בתורה ע"י שמכבידים עול להכשיל כוחם וא"א למסור נפשם על זה מאחר שאין מכוונים להעביר על הדת:

ס"ב] תשובה השבתי לתנין וזוחל תקותי הוא סולח ומוחל הן אם יקטלני לו איחל י"ל עפ"י הפייטן בזאת אני בוטח בזכרי מלכות שם המיוחד דמבואר בזוה"ק (פ' במדבר) דאפי' על עונות שחייב מיתה עליהם אם מקבל על עצמו באמת למסור נפשו על קדושת השם נמחל לו כאלו כבר מת ולזה אמר שבוטח על זוכרו במחשבתו למסור נפשו על קדושת השם וזו שמשיב לתנין וזוחל הוא נחש הממית תקותי לסולח ומוחל ואם הם עונות שחייב מיתה עליהם הן אם יקטלני לו איחל למסור נפשו על קדושת השם וזה חשוב כאלו מת ושב ורפא לו:

ס"ג] ראה עמלינו ושוב מזעמך וי"ל דבס' ישמח משה (בפ' כי תבא) עה"פ והי' כי תבא או יאמר השני כתב עמדתי על עיכוב הגלות כי רוב בני ישראל המה כשרים ומדוע בן דוד לא בא וכאשר חקרתי נתודע לי כי בבחרותם מרבין חבילות עבירות עד שדי להם כל ימי חייהם ולכך אין יכולין שוב להדבק בבוראינו ית"ש והעיקר בבחרותו כי ההתחלה יותר מן הכל אולם יש להמליץ שאין עושין כן מחמת חסרון יראה רק ע"י התערבם בין האומות ומחמת חסרון פרנסה ועול הצבא אין