דבר המלוכה כה

את האדם והי' מושלך לפניו כגילם שנאמר גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו אמרו ביום שברא הקב"ה את אדם כתב לו הספר מי שהוא עתיד לעמוד ממנו עד תחיית המתים והראה לו דור ודורשיו וכן דורשו אומרו אך חושך ישפנו משום שלא ראה חשך עד מוצאי ש"ק לכך נתירא אז ואמר אך חשך ישפני תאמר אותו שכתוב בו והוא ישופך ראש בא להזדווג לי וכן דרשו (סנהדרין ל"ח) אדה"ר בלשון ארמי סיפר שנאמר ולי מה יקרו ריעך ואמר זה הפסוק כשהראה לו הקב"ה את ר"ע ושמח בתורתו ונתעצב במיתתו ובזה יובן הילקוט ולו אחד בהם היינו יום כיפורים ויובן גם הא דכתיב ולא באל"ף ונקרא לו בוא"ו דלכך יום זה מיוחד להשי"ת לפי שלא אחד בהם שאין לשטן רשות לקטרג בו כמאמרם ז"ל (יומא כ') דתיבת השטן בגימטריא שס"ד לפי שיום אחד הוא יום כיפורים שאין לו רשות לקטרג בו והש"ך עה"ת (בפ' תצא) פירש עה"פ וקרבה אשת האחד היינו נוקבי' דס"ס הנקרא אחד והנה כתב היערות דבש שם שזה שאין רשות לשטן להסטין ביום כיפורים זה נצמח מזה ששימש האור ל"ו שעות וא"כ הי' אז רק שס"ד ימים ולכך ניתן לו רשות להסטין רק שס"ד ימים ואח"כ שנחלק ראש השנה לשתי ימים ממילא נשאר יום כפורים שאין לו רשות להסטין ובזה פירוש הכתוב ביום התשיעי וענית' דאז הי' יו"כ ביום התשיעי ובזה פירש המדרש ה' אורי בראש השנה וישעי ביו"כ שע"י שהאיר האור בליל ראש השנה וישעי ביו"כ שאין לו רשות להסטין ולקטרג בו ולפי"ז יובן קישור כל הדברים שע"י שימים יוצרו ולו אחד בהם ששתי הימים כיומא אריכתא עי"ז יש לו ית' יום אחד וזו יום הכיפורים אשר לא אחד בהם שהס"ם אין לו רשות להסטין בו --ובדברינן יובן הכתו' נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד עדה"כ או הודע אליו חטאתו בעל ידי אור הגנוז נודע לו מה שחטא וחוזר בתשובה -- ובזה יובן הפסוק ועל ספרך כולם יכתבו דלכאור' מאי זה כולם אולם גם מלאכים וצדיקים שרויין בדין ביום זה ומלאכים יחפזון ויאמרו הנה יום הדין וגם במלאכיו ישים תהלה וזו חידוש שמרבה בתיבת כולם ובזה יובן (איוב י"ד) מי יתן טהור מטמא לא אחד דאיתא בספר אגרת שמואל (עה"פ רות פרשה ג' פסיק ב') שנעמי ידעה שדוד מלך ישראל ומלך המשיח ראוי' לצאת מבעז והס"ם קטרג שלא יבא הזיווג הזה לידי גמר על כן רצתה לסמות עיני הקטיגור בתת לו חלק מה בהזיווג כדי שלא יקטרג על דרך שצוה השי"ת ביום כיפורים שכל ישראל קדושים והס"ם מקנא על קדושתם וכדי שלא יקטרג ניתן לו חלקו שעיר המשתלח לעזאזל ולכך הזיווג הקדוש הזה ראתה נעמי שאם לא יתנו לס"ם חלק מה בו יקטרג עליו לכך יעצה שיעשה מעשה זו בפריצות כי זה חלקו ותאוותו ואז לא יקטרג הס"ם שיבא לידי גמר וכן תמצא בזיווג יהוד' עם תמר הוצרך להיות לס"ם חלק בו שנעשה דרך זנות עכ"ד ויש להוסיף שגם בלוט עם בנותיו הי' בדרך פגם וזנות ומה שאסרה התורה לעתיד -- ולפי"ז יפורש מי יתן טהור מטמא אם נשמה טהורה נשקעת בתוך הטומאה מי יוכל להוציאו משם לא אחד אם לא יתן חלק לס"ם הנקרא אחד כדברי הש"ך הנ"ל ובזה יובן (איוב ל"ג) הן כל אלה יפעל קל פעמי' שלש עם גבר וצ"ב לאיזה ענין אמר פעמים אם אמר אח"כ שלש וי"ל דמרמז על נשמה זו דמבואר בתיקוני זוה"ק דבפסוק זה מגלה סוד הגלגול ולפי"ז יאמר דשתי פעמים הראשונים הי' דרך