דבר המלוכה כב

מעטי עמים. י"ל אם נבא לחשוב חשבון שלפני אלפים שנים כבר הי' ישראל הרבה פעמים ששים רבוא ואיך אנו עתה מתי מספר לא נמצא כזה בשום אומה ולשון ומזה יתראה לעיני כל שבכל הדורות מסרו נפשם על קדושת השם וזו על עמו אפצה פה מליצה גדולה שהם מעטי עמים ולא נמצא בעולם בערך זה ומוכח מזה שנהרגו הרבה בכל הדורות על קידוש השם ואין לך המלצה טובה מזו:

מ"א] (סליחה מ') העיר הקודש והמחוזות היו לחרפה ולבזות וכל מחמדיה טבועות וגנוזות ואין שיור רק התורה הזאת י"ל כי ברוב הימים נשכח כל מחמדי' אשר הי' לה בימי קדם ולכן אין יודעים לקונן כראוי' על חורבן בית מקדשינו רק מי שלומד תורה ויתודע לו גודל החסרון שאבדנו זה יודע לשפוך דמעות כמים ולקונן כראוי' וזו כל מחמדו' טבועות ואין שיור רק התורה הזאת שבכתבי קודש יתודע לו איך נפלו משמים ארץ:

מ"ב] (בויהי רצון) ואין לנו לא מנהל ולא מחזיק בידינו ואין עוד נביא וחוזה ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך י"ל דלבר דעת די אם יש אחד שמורה לו שזו הדרך הישר ויבחר בזה הדרך אבל לחלושי דעת ולקטנים אין די בזה וצריכין להחזיק בידו ממש ולהוליכו וכתיב קטן יעקב (עמוס ז') והצדיק מקאלעוו זי"ע פירש מה שנאמר בזמירות לשבת אכבס לבו כבורית וקשה דהול"ל כבבורות ותי' שכ"כ יכבס לבו עד שיהי' בכוחו לכבס אחרים כפעולת הבורית ובס' עוללות והודה פירוש בזה בתהלים נ"א תכבסני ומשלג אלבין דהול"ל אתלבן כמו שאמר ואטהר א"ו הכונה שאם תכבסני אז משלג אלבין אחרים וזו ואין קורא בשמך באמת עד שיהי' בכחו לעורר אחרים כי דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב ולכן אם כל ראש לחלי שהראש חולה אז וכל לבב דוי שאין נכנס ללבתם כי בני ישראל כשרים הם ואם המנהיג הוא צדיק וקורא באמת מתעוררין לתקן מעשיהם אבל בעוה"ר אין מצוי צדיקים כאלו שיהי' דבריהם נכנסים בלב השומעים ולפי שאין קורא באמת לכך אין מתעוררין מדברי הקורא עליהם:

מ"ג] (שם) והנה כל הגוים שלוים ושקטים ואביוני עמך דווים ומדולדלים ומפילים תחנונים מול ארון בריתך י"ל דכל הגוים בארצותם וזה גורם שלוה והשקט וישוב הדעת כדכתיב (ירמי' מ"ח י"א) שאנן מואב מנעוריו ושוקט על שמריו על כן עמד טעמו בו אבל בני ישראל הם מפוזרים בכל פיאות העולם ומלאים יסורים ובכל זה צעקתם רק על קיום התורה ומפילי' תחנונים רק מול ארון בריתך לפי שאין יכולים לקיים וללמוד התורה כדכתיב (איכה ב' ט') הי' שרי' בגוים אין תורה וזו חשיבות שמניחין צער עצמן וכל בקשתם רק על כבוד שמו ית' ועי' באות כ"ד מה שהבאתי בשם הזוה"ק פ' ויקרא:

מ"ד] או יאמר דבר ישראל אפי' אם חטא בנעוריו כשיזקין מתחרט ומתאונן ומזדרז לתקן מעשיו אבל אוה"ע גם בזקנותם לא יתחרטו על חטאות נעורים וזו דמיון נמרץ שהכתוב אומר במואב ששוקט על שמריו כי כל יין בתחלתו הוא על השמרים אבל לאחר זמן מזקקין היין ומבדילין אותו מן השמרים אבל מואב שוקט לעולם על שמריו וזה שאמר כל הגוים שלוים ושקטים על השמרים אבל אביוני עמך דויים לבם דוה על חטאות נעורים: