דבר המלוכה יז

אעפ"י שאין מבא לשכל אנושי להשיג זה כן ראוי' להצדיקם אעפ"י שהמקטריגים לא יבינו מאיזה טעם הצדיקם ומקרא מלא הוא (ירמי' ז') הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי משמע שכל שמתודה ומתחרט אין להענישו:

י"ג] אשמנו מכל עם י"ל ח"ו שנהי' גרועים מכל האומות אולם הם לא נצטוו רק על ז' מצות לכך אין להם עבירות הרבה ומה שהוא אצלינו עבירה מותר להם אבל אנו שקבלנו תרי"ג מצות ובכל מצוה ענפים הרבה למשל האומות לא נצטוו רק על אשת איש אבל זנות דפנוי' לא נאסר להם וישראל הוזהרו גם על הסתכלות בנשים ויפה אמר אשמנו מכל עם:

י"ד] או יאמר עפ"י מאמרם ז"ל מד"ר עה"פ חטא חטאה ירושלים וכי אוה"ע אינן חוטאים אלא אוה"ע אעפ"י שחוטאין אינו כלום אבל ישראל כיון שחטאו גלו ולקו וכתב בס' חסד לאברהם שאוה"ע אין להם שורש בעולמות עליונים ולכך גם כשחוטאים אין פוגמין בעולמות עליונים משא"כ בישראל וא"ש אשמנו מכל עם:

ט"ו] או יאמר שע"י התערבם בין האומות ויתהלכו מגוי אל גוי ומכל אחד למדו איזה דבר וכתיב (תהלים ק"ו) ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם וזו מה שאשמנו בא מכל עם שהיינו גרים ביניהם:

ט"ז] או יאמר דישראל משונים מכל עם שגם אם לא עשו עבירות וקיימו המצות רק שלא עבדו בשמחה הם נענשים כדכתוב תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ולא עשה כן לכל גוי וכתיב (עמוס ג') רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם עונותיכם וזו שאמר בסמוך גלה מנו משוש שגם על זה נענשים אם לא קיימנו בשמחה המצות ולא קיימנו עבדו את ה' בשמחה ולזה גם בושנו מכל דורות שלפנינו שאם הם לא עבדו בשמחה אנו נהפך לאבל מחולינו כאלו היינו אבלים ועצבות שורה אצלינו:

י"ז] או יאמר בהקדים הפסיק דניאל ט') לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים י"ל דכתיב (ישעי' נ') הן בעונותיכם נמכרתם ובפשטכם שילחם אמכם שגרמנו גלות השכינה כי אם לא הו' השכינה עמנו בגלות לא הי' לנו קיום יום אחד, וזו נרמז בפסוק (פ' תצא) שלח תשלח את האם ועי"ז ואת הבנים תקח לך ובזו אשמנו מכל עם שאצלם אין השריית שכינה כדכתיב (פ' תשא) ונפלינו מכל עם אשר על פני האדמה שלא תשרה שכינה ביניהם וא"כ אצלם אין חטא זה שגרמו סילוק גלות שכינה וכתיב בחזרת המשכון (פ' תצא) ולך תהי' צדקה ובזוה"ק בחקתי ( ערך קי"ד) עה"פ ונתתי משכני בתוככם דא שכינה משכוני דהא אתמשכנא בחוביהון דישראל בגין כך ונתתי משכני בתוככם משכני אתן בידכון בגין דאדור עמכון ואע"ג דישראל השתא בגלותא משכיני דקב"ה הוא גבייהו ולא שבקי לי' לעלמין וזו אשמנו מכל עם בגלות השכינה ובישנו מכל דור שבושה גדולה שנא פדו עדיין המשכן וזו נרמז בתיבת מכל דור דכתיב מלחמה לה' בעמלק מדור דור ולך ה' הצדקה שנתת משכונך בתוכינו ולנו בושת הפנים שלא זכינו לפדות את המשכן ודוה לבנו בחטאינו עדה"כ (תהלים כ"ז) לך אמר לבי את פניך אבקש:

י"ח] או יאמר דהנה בחורבן נעשה מחיצת ברזל המפסקת בינינו לבין אבינו שבשמים ובפיוט עונות