דבר המלוכה טז

דפקנו כי בקשתינו שלא תפסיק הדל"ת בין אותיות שמו ית':

ט] סרנו ממצותיך ומשפטיך הטובים ולא שוה לנו וצ"ב איזה פירוש יש לזה ולא שוה לנו ומקור ענין זה (באיוב ל"ג) דכתיב חטאתי וישר העותי ולא שוה לנו ונדחקו המפרשים בפירוש זה, וי"ל דנודע דעיקר בריאת האדם ועיקר התוה"ק היא לקיים ולדבקה בו וכל המצות הם עצות להגיע לזה הדביקות והנה דביקות א"א להיות רק בשווים שני הדברים או שהם שניהם ישרים או כששניהם עקומים אבל אם אחד ישר ואחד עקום אין מציאות להדבוקם יחד והנה בו ית' כתיב צדיק וישר הוא וכתיב להגיד כי ישר ה' ועל מצות התורה כתיב כי ישרים דרכי ה' וכתיב (בקהלת ז' כ"ט) לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלקים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים הכוונה שנברא האדם להיות ישר כדי שיהי' דבוק בהשם ובתוה"ק שהמה ישרים אבל ע"י חטאים נתעקמו לכך אין מציאות לדביקות וזו ישר העיתי ע"כ ולא שוה לי הוא ית' ותוה"ק וזו סרנו ממצותיך עדה"כ בפ' וירא ויסורו אליו ופרש"י עקמו את הדרך לכן ולא שוה לנו דרכי בוראינו ית', ובזה יובן דברי הפייטן השוה ומשוה קטן וגדול וצ"ב דהאיך אפשר להשוות קטן לגדול ומקרא מלא הוא קטן וגדול שם הוא (איוב ו"ח) ולדברינו יובן דאם איש נתעקם ואינו יכול לדבק בו ית' שהוא ישר הוא ית' משוה העקמימות בין לקטן בין לגדול ומשמיענו רבותא דגם אדם גדול שחטא וחטאו חמור בכל זה משוה אותו הוא ית':

י] או יאמר דבברכות ל"ב אמרו חכז"ל אלמלא שלשה מקראות נתמוטטו רגליהם של שונאי ישראל ואחד מהם (מיכה ד') ואשר הרועתי שכביכול משים בעצמו הסיבה לחטאי ישראל בשביל שברא היצה"ר והנה זה רק מרוב רחמיו על ישראל הכתיב זה על עצמו אבל אנחנו ידענו שהיצה"ר נברא לתכלית טוב וזה כל תכלית בריאת האדם לכבוש את היצה"ר כדי שלא יאכל נהמא דכסופא רק אנחנו קלקלנו וזו סרנו ממצותיך ולא שוה לנו כביכול בסיבת החטאים כי אמת עשית מה שבראת היצה"ר הוא לתכלית גדול ואנחנו הרשענו להשתמש בו לרעה:

י"א] או יאמר דהנה כשבא עונש על אדם אם זוכה מבין ומשיג שבדין בא לו העונש והוא מדה כנגד מדה מה שחטא משלם לאיש כמעשיה' ושב ורפא לו אבל אם איני זוכה עוד מוסיף חטא על פשע שמתרעם על שבא לו העונש כאילו כביכול מעות משפט, וזו סרנו ממצותיך ועוד הוספנו בחטא כי בבא העונש על חטאיו ולא שוה לנו נדמה בעינינו שהעונש אינו לפי ערך החטא וזו ולא שוה לנו ואתה צדיק על כל הבא עלינו שמכוון מדה במדה לפי החטא כי אמת עשית ואנחנו הרשענו ע"י העונש הבא עלינו הוספנו בחטא להרהר אחר מידת דינו ית':

י"ב] ואתה צדיק על כל הבא עלינו, י"ל הנה כדאי הוא לזכותם בדין על שמתודים ומודים ומקבלים באהבה עונש הבא עליהם ובאוה"ע כתיב (ישעי' ח') כי ירעב והתקצף וקלל מלכו ואלקיו ומי כעמך ישראל אפי' צדיק כיאשי' המלך שהעיד הכתוב שלא קם כמותו ומת במיתה קשה ומשונה שיורו בו שלש מאות חצים וירמי' הנביא גחן לארץ לשמוע מה בפיו ושמע שאמר צדיק ה' כי פי' מריתי וכל זה ע"י שהם מאמינים בנו מאמינים וכתיב קל אמונה ואין עול עי"ז הם מצדיקים את הדין