עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › דבר המלוכה

דבר המלוכה יד

Dvar ha-Melukha 14 · דבר המלוכה · free full Hebrew text

Open in the reader →

בעזהי"ת ספר דבר המלוכה א] דלתיך דפקנו נא אל תשיבני ריקם מלפניך צ"ב הכפילות דלתיך וי"ל דבא לעורר שיפרנס אותנו הקב"ה כדרך שפרנס אבותינו במדבר במן כדכתיב במאמר הכתוב (בנחמי' ט') כי עשו וגו' ואתה ברחמיך הרבים וגו' ומנך לא מנעת מפיהם וכתיב (תהלים ע"ח) ויצו שחקים ממעל ודלתו שמים פתח וימטר עליהם מן וגו' ולזה דופקים שיפתח להם אלו דלתות: ב] או יאמר דבחגיגה י"ג ב' מבואר שארבע נושאי המרכבה הן ורש"י כתב שם בד"ה קטיגור נעשה סניגור אנו צריכין שיבקשו מרכבותיך עלינו רחמים וזו דלתיך דפקנו לארבע נושאי מרכבה שיבקשו עלינו רחמים: ג] או יאמר דעה"פ וראיתי את אחורי אמרו חכז"ל (ברכות ז') שהקב"ה הראה לו קשר של תפילין שהוא אות ד' והנה סוף הפסוק ופני לא יראו צ"ב דהא כתיב ודיבר ה' אל משה פנים אל פנים וי"ל דהגם דהי' פנים אל פנים אבל כעין דכתיב ויסתר משה פניו וגו' מהביט אל האלקים וכתיב בנדב ואבי' ויחזו את האלקים ונענשו שמתו, ולזה דייק ופני לא יראו דהיינו שאין יכול לראות אבל לעתיד לבא כתיב (ישעי' נ"ב ח') כי עין בעין יראו דהיינו שיהי' פנים אל פנים וגם יראו ולזה ביקש דלתיך דפקנו מה שעד עתה הי' רק כמו שכתיב וראית את אחורי אל תשיבני ריקם מלפניך שנזכה לראות עין בעין: ד] או יאמר דבס' שושן עדות סוף עדיות נתן טעם על התחלת המשנה במ' פתוחה וסיום המשניות במ"ם סתומה עפיש"כ הריה"ק שירושלים בזמן הגלות היא בסוד מ"ם פתוחה של המ"ם (בנחמ' ב' י"ג) בתיבת פרוצים ובזמן היותינו שלוים ושקטים על אדמתינו וביותר לעתיד כשיבא משיח צדקינו בבא"ס תהי' בסוד מ"ם סתומה והיינו שהמ"ם סתומה כשנפרצה לשתים נעשה ממנה שני דלתי"ן דהיינו בזמן הגלות הוא דלה ועני' בעוה"ר רק כשאומה ישראלית עושה רצון אבי' שבשמים בגלות, היא בסוד דלי"ת הישר שפני' כלפי ה"ה שה"ה מורה על שמו של הקב"ה כדאמרינן בשבת ק"ד ואז היא בקומתה שראש הדלי"ת למעלה שיש לישראל קצת זקיפות והרמת ראש בגלות שהם שלוים ושקטים משא"כ כשהם בגלות ואינם עושין רצון המקום ית' היא דלי"ת הפוכה שהפכה פני' מהקב"ה המרמזת לו ית' ה"ה וגם היא נאנחה שראשה של הדלי"ת למטה שאין לה זקיפת ראש בעוה"ר כלל עכ"ד וזו שמבקשים דלתיך דפקנו ששני הדלתי"ן יתאחדו ויהי' מ"ם פתוחה מ"ם סתומה בירושלים, ובזה מובן (משלי ח') אשרי אדם שומע לי לשקד על דלתותי יום יום, היינו שיבקשו שיתאחדו שתי דלתי"ן ויגאלנו: ה] או יאמר דהנה כתיב (ירמי' ט') על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי התורה מתחלת בבי"ת ומסיימת בלמ"ד ואם לוקחין מאות מ' ל"ב נשאר ח' והם השני דלתי"ן ועל זה מחננים לשקוד על דלתיך שנשאר רק שתי דלתי"ן וי"ל דשתי הדלתו"ן אחת