דבר המלוכה קל

ת"ב] כי אמרתי פן ישמחו לי במוט רגלי עלו הגדילו כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד כי עוני אגיד אדאג מחטאתי י"ל שמתפלל שיושיע ה' אותו שלא יתחלל שם שמים שיאמר עוזבי תורה לפי שהוא הולך בדרך התורה צרות סובבים אותו והם מצליחים וזו שאמר שבמוט רגלי עלו הגדילו שדרכם נכון יותר מדרכי כי אני לצלע נכון אני מוכן לזה שמכאיבי נגדי תמיד ומקבל הכל באהבה רק שלא יתחלל שם שמים תעזרני ואם חאמר הלא יש עצה שלא יתחלל שם שמים שתכריז בקול גדול שאתה בעל עבירה ולכך בא העונש עליך לזה אמר ודאי לא ומנע מעשות כן ולכל אדם אספר כי עוני אגיד אבל בכל זה אם אויבי חיים עצמו שהם בעלי עבירה מפורסמים ולהם אין חסר מאומה יתחלל השם ועוד כי שונאי אינן שונאן לי בעצם רק הם שונאים ה' כי אם הי' רק שונאי הי' אומרים בבא עלי יסורים ובמוט רגלי שבאו כן על שחטאתי בסתר אבל הם מאחר שהם באמת שונאי השם אומרים שבאו עלי היסורים מחמת רדפי טיב שאני הולך בדרך התורה וזו ורבו שונאי שקר שזה שאומרים שהם שונאים אותי הוא שקר וראי' כי ישטנוני תחת רדפי טוב ולא תחת שחטאתי וא"כ יתחלל שם שמים לכן חושה לעזרתי:

ת"ג] (תהלים ל"ט) הודיעני ה' קצי ומידת ימי מה הוא הנה טפחות נתתי ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון וצבור ולא ידע מי אוספם וי"ל כל זמן שאדם בכוחו ולא סר צלו ממנו ויש לו תשוקה לאסוף הון איני ניכר בין האור והחשך שגם הוא עמל ויגע כמו הלומד תורה שמשים לילות כימים בלימוד אבל כשסר צלו וקרב יום המיתה אז נפסק התשוקה לממון וכדומה אבל תשוקת התורה עוד תתרבה ומצינו בדוד שמת בעצרת ועסק כל היום בתורה מבלי הפסק כמבואר (בשבת ל') ולזה ביקש דוד שיודיעו לו קצו שאז יהי' בכוחו ללמד לבני אדם ולהראות להם שאך בעודו בצלם יתהלך האיש בעודו חושב שויחי לנצח וזו אך כל הבל כל אדם נצב סלה וצבור ולא ידע מי אוספם אבל בבא קצו נפסקת תאותו לעניני עוה"ז ואז יתראה גדולת התורה וענינים רוחנים:

ת"ד] או יאמר ויתישב גם מה שאמר מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני ונקדים מאמרם ז"ל (ר"ה ט"ז) שלשה ספרים נפתחים בר"ה אחד של רשעים גמורים ואחד של צדיקים גמורים ואחד של בינונים צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים רשעים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה בינונים תלוים ועומדים מר"ה עד יום כיפורים זכו נכתבו ונחתמו לחיים לא זכו נכתבין למיתה ומקשים ל"ל ספר השלישי הלא אם זכו נכתבו בספר החיים לא זכו יכתבו בספר למיתה וי"ל דבצדיקים גמורים וברשעים גמורים אמר תיבת לאלתר לא כן בהזוכים רק ביום כיפורים והענין דזה שאמר ברשעים נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה אין הכוונה על מיתת הגוף ממש דהא מקרא מלא הוא יש רשע מאריך ברשעתו אלא ודאי הכוונה שחיי הנשמה שבו מת ומה שחי הוא כחיי הבהמה ולפי"ז צדיקים נכתבין ונחתמין לאלתר דייקא שחיים חיי נשמות מר"ה אבל הבינונים אין חיים לאלתר בשוה רק אם זכו נכתבין לחיים מיום כיפורים ואילך וזו שאמר דוד הודיעני קצי מה שנגזר עלי אם אמות או אחי'