דבר המלוכה קכח
Dvar ha-Melukha 128 · דבר המלוכה · free full Hebrew text
Open in the reader →דעל עשה אין מענישין רק בעידן ריתחא וזו מגיני על אלקים שהוא מגין על מדת הדין ומושיע ושרי לב ע"י שאלקים שופט צדיק וכדי שלא יותפס הצדיק נצולים כל סביביו ואם תאמר למה יותפס הצדיק לזה אמר קל זעם בכל יום ובעידן ריתחא נענשים גם על ביטול מ"ע עכ"ד ולפי"ז י"ל דגם זעמו שהוא כרגע חיים ברצונו מקורו רחמים גמורים לזכור טוב על ישראל ולצורך זה הוא הזעם שאז יוכל להתפס גם בצדיק ועי"ז נצולו כולם שלא יתן רשות למשחית להשחית:
שצ"ה] (תהלים ל"ב) אשרי נשוא פשע כסוי חטאה יל"ד דבפשע שהוא מזיד אמר שנשוי לגמרי ובחטא שהוא שוגג אמר רק שהוא מכוסה אבל לא נמחל וי"ל דעה"פ (מיכה ז') נושא עון ועובר על פשע דרשו (בר"ה י"ז) למי נישא עון למי שעובר על פשע ופרש"י שאינו מדקדק למדוד מדה למי שמצער אותו וזו נשוא פשע אם הוא אפי' רק מכסה שוגג לחבירו ורחמיו ית' מרובים לישא לגמרי עונו כמבואר בסליחות לער"ה שכל אדם האריך אפו ותפארתו עובר על פשע וכש"כ הבורא הרי שהבורא ב"ה רחמיו מרובים:
שצ"ו] (ל"ד) לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשה' וילך וגו' שומר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה, י"ל דכאן נרמז הצרה היותר גדולה שנתחדש בדור האחרון שלוקחין בני ישראל לעול הצבא מה שלא הי' במשך גלות הארוך והוא עלול להשמיד כל התורה והמצות מישראל והם מוכרחים לחלל שבת ויו"ט ומוכרחי' ללבוש שעטנז ולאכול מאכלות אסורות שהם מטמטמים את הלב וישראל נאמנים למדינתם והי' סובלים שנים הרבה מלאכות כבידות לעשות לצורך המדינה רק אם הי' אפשר להם לקיים התורה והמצות ומאחר שאוה"ע אין מתכוונים בזה להעביר על הדת רק להנאת עצמן שיהי' להם בעלי מלחמה לשמור את המדינה מאויב וכמה התאוננו על זה צדיקי הדור כשנתחדש הגזירה (עיין בספרי בהית הבקר אות ק"ט) ובמדינות שכל אדם הוא בעל מלחמה כמעט נשכח כל היהדות וכי ח"ו לא ישאר נאמן לאלקים רק חולה וחיגר או סומא ומאין נקח מורה הוראה אם נטמטם מוחם ממאכלות אסורות ואם הי' עושים שלום כל המדינות לא הי' נצרך לחיל ותמיד באים יחד שרי המדינות ליעץ על זה כי גם הם רואים שאין קיום לעולם על דרך זה כי כל שפט המדינות נצרך לבעלי צבא וחיוב על כל איש מישראל להתפלל שיצליחו להשוות דעת כל האומות שלא יהי' כל איש בעל מלחמה – אולם דעתי שדוד המלך פתח שער הישועה בענין זה שישארו עכ"פ איזה בעלי תורה שיצטרכו להיות מורה הוראה דכמו שאבימלך טעה בו וחשב שהוא משיגע ויגרשהו וילך כן יתן ה' בלב השרים שזה איני מוצלח לזה והנה אם הוא באמת בעל מום אין זה חידוש אבל סיים שומר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה אעפי"כ פודה ה' נפש עבדיו ולא יאשמו להיות אשמים בנפשיהם כל החוסים בו ית"ש:
שצ"ז] ה' אל בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני כי חיציך נחתו בי ותנחת עלי ידיך, י"ל שהוא מעין הכתוב נפלא נא ביד ה' כי רבים רחמיו והוא כאשר ייסר איש את בנו כן ה' אלקיך מיסרך אבל אם ח"ו נמסרים לשלוחי הדין ויצא הקצף או החימה אז ח"ו מכלים הכל ומקרא מלא הוא (בפ' קרח) שאמר משה לאהרן והולך מהרה כי יצא הקצף וכתיב