דבר המלוכה קכז

דן הקב"ה בעמידה שאין בה סמיכה כי הקב"ה גוזר וצדיק מבטל ולזה דייק אם תקום עלי מלחמה שאם מקטריגים על ישראל הדין היא בבחינת עמידה ולז"א בזאת שהוא רק דרך עמידה אני בוטח מאחר שהוא בבחינת עמידה ודאי יושיענו:

שצ"א] (שם) אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש, י"ל כי באמת איני שואל רק על עניני הנפש שישב בבית ה' ורק בהיותו אדם בו"ד צריך הוא לזה גם עניני הגוף שלא יטרד ע"י עסקי גופו מלעבוד את ה' ע"כ מוכרח לבקש גם על זה, והנה בענין הנפש יתכן בהם שאלה הוא לשון שאלה דהדרא בעינא כי כל שיסייעו אותו לטהר נפשו יוסיף בעבודה ומחזיר הכוח לו ית"ש ולכך אם גם אבקש צרכי הגוף הוא לצורך השאלה שהיא בעניני הנפש:

שצ"ב] (שם) אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, ויל"ד שאמר אחת שאלתי והוסיף אח"כ אותה אבקש וגם נראה שהם שתי ענינים י"ל דאמרו חכז"ל (יומא כ"ה) אין ישיבה בעזרה אצא למלכות בית דוד בלבד וגם אמרו חכז"ל (מגילה כ"א) רכות בעמידה וקשות בישיבה שדבר שהוא קשה להבינו צריך ללמוד בישיבה והנה דוד המלך ע"ה ביקש שיזכה להשגה ברורה בתוה"ק להבין סודותי' שזו הענין לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו והיכן מקום מסוגל לזה יותר ממקום המקדש ששם השריות השכינה ומשם שואבין רוה"ק וכדי שיהי' באפשרותו להעמיק בעיון הוצרך לזה השאלה עוד בקשה שיהי' רשאי לישב בעזרה מה שלא היה לאדם אחר רשות, וזו שאמר אחת שאלתי מאת ה' היינו מה שפירש מיד שבתי בבית ה' שיהי' רשאי לישב בעזרה וכדי שלא נטעה שביקש זאת עבור שיתכבד בעיני הבריות לכן פירש דלכך שאל זה לפי שאותה אבקש לחזות בנועם ה' ולפי שקשות בישיבה שייך לזה השאלה שבתי בבית ה' שיהי' רשאי לישב בעזרה:

שצ"ג] (שם) כי וצפנני בסכה, י"ל כי הזוכים לחכמת האמת יש עליהם קנאה גדולה כמבואר בהקדמת זוה"ק עה"פ (ישעי' נ"א) ואשם דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך שמכסה אותו הקב"ה שלא ודעו מלאכי השרת ויתקנאו בו וכשבא משה רבינו לשמים רצו מלאכי השרת לשרפו יעץ לו הקב"ה לאחוז בכסא כבודו ובס' חסידים (סי' תתשע"ג) כתב אין המזיקין מתגרין אלא במי שמתגרה בהם כגון שכתבו הוא ואבותיו קמיעות והשבעות לכן לא יעסוק אדם בהם ולא יאמר אעשה בשביל פקוח נפש כי אין זה חכמה כי הוא מקצר ימיו וחיי זרעו ואין דוחין נפש מפני נפש עכ"ד, ולכך לאחר שביקש שיזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו הוסיף שאין לו פחד שיזיקו אותו כי יצפננו בסכה:

שצ"ד] (תהלים ל') כי רגע באפו חיים ברצונו י"ל דהגאון מו"ה אברהם ליב זצ"ל בספרו קול ארי' פי' הפסוק (תהלים ק') מגיני על אלקים מושיעו ישרי לב אלקים שופט צדיק וקל זעם בכל יום (דבתענית כ"א) אמרו דבסורא הות דברתא ובמחוז אחד בזכות אדם ששאל מרא וחבילא לקבורא לא הוה דברתא הרי דלפעמים כיון שניתן רשות למשחית איני מבחין בין טוב לרע ולמען לא יתפס הצדיק נצולים כל הדרים שם אולם הא דאפשר שיתפס הצדיק הוא משום דאין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא בביטול איזה מצוה ואמרו (במנחות מ"א)