דבר המלוכה קכד

בפלטין שלו שמא יכול לומר פלוני שהוא אוהבי ישתמש לאורו ופלוני שהוא שונאי אל ישתמש לאורו אלא הכל משתמשין לאורו אבל הקב"ה אינו כן אלא והי' אור ישראל וגו' בני יראו אבל לא שונאי, וכבר עשה דוגמא זו במצרים ולא ראו איש את אחיו ולכל בני ישראל הי' אור וצ"ב מהיכן דייק המדרש שהשונאים לא יראו וי"ל בשנדקדק בפסוק בקרוב עלי מרעים וגו' יש יתור תיבת המה דהא מהם מדבר ע"כ פירש המדרש שרק המה כשלו לפי שאין רואים אבל אם ישראל הי' הולכין בדרך הזה אז לא הי' נכשלין וכן נראה עין בעין בדור האחרון שנתקיים בקרוב עלי מרעים לאכול את בשרי שרוצים ליטול הפרנסה מישראל וחוקרין ודורשין מאין מתפרנסין ישראל כדי להשבית אוכל מפיהם והבורא ב"ה מקיים ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ותמיד רואין בנ"י ענין חדש להתפרנס ממנו מה שהם לא יראו ועד שבא העת שהם מבינים הענין שמזה מתפרנסים ישראל אז כבר נראה דרך חדש וכן לעולם עד אשר ירחם השם על עמו וישיבם לארצם לאכול על שולחן אביהם וענין זה נרמז בבארות אשר חפרו אבותינו:

שע"ז] (שם כ"ז) ה' אורי וישעי ממי אירא ה' מעוז חיי ממי אפחד ואיתא במדרש ה' אורי בר"ה וישעי ביו"כ וי"ל דקשה לי למדרש למה הקדים ממי אירא לממי אפחד הלא סדר העולם הוא קודם הלילה ואח"כ היום. ככתוב ויהי ערב ויהי בקר ועיקר הפחד הוא בלילה כדכתיב (בפי' תבא) ופחדת לילה ויומם הרי שהקדים הפ' פחד הלילה לפחד היום וכתיב (בשיר השירים ד' ח') מפחד בלילות וכתב אברבנל (פ' תבא) עה"פ בבקר תאמר מי ותן ערב וז"ל אמרם בערב תאמר מי יתן בקר אמר שזה יהי' מפחד לבבך אשר תפחד רוצה לומר שיכספו את הבקר כדי לסלק מעליהם פחד מראות המבהילות המתילדות בדמיונות מבהילות אותם במשכבם עכ"ל וי"ל דהנה בבראשית רבה (פ"נ) ובפסקתא (פרשה מ"א סי' ג') ובירושלמי (פ"ד ר"ה ה"ג) עה"פ (תהלים ט') ישפוט תבל בצדק ידין לאומים במישרים הקב"ה דן את ישראל ביום בשעה שהן עסוקין במצות ואת האומות בלילה בשעה שהם ישנים ובטלים מן העבירות וא"ש שמזה דייק המדרש דקאי על ר"ה ויו"כ לכך הקדים יום ללילה לפי שדנין את ישראל ביום:

שע"ח] או יאמר שהכתוב בעצמו מתרץ מאחר שאמר ממי אירא הוסיף ממי אפחד ורש"י כתב (ס"פ עקב) מורא על הרחוקים ופחד על הקרובים לזה סמך בקרוב עלי מרעים שהם קרובים הרבה אלו אז נתוסף פחד על המורא שמקודם:

שע"ט) (שם) בקרוב עלי מרעים וגו' י"ל דידוע כי עיקר המלחמה הוא למעלה ואם שם ינצחו המקטריגים עליו אז שונאיו שבארץ לא יוכלו להרע לו כמו דכתיב (תהלים קי"ח) מה יעשה לי אדם וכתיב (ישעי' כ"ד) יפקוד ה' על צבא מרום במרום ועל מלכי האדמה באדמה וזו בקרוב עלי מרעים דייקא עלי למעלה בשמים אם המה כשלו ונפלו אז ירום ראשי על אויבי סביבותי דייקא שהם בארץ כי עיקר המלחמה והנצחון למעלה:

ש"פ] (שם כ"ז) בקרוב עלי מרעים לאכול את בשרי צרי ואויבי לי המה כשלו ונפלו ויל"ד הכפילות מרעים וצרים ואויבים והכפילות כשלו ונפלו וגם תיבת המה