עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › דבר המלוכה

דבר המלוכה קכג

Dvar ha-Melukha 123 · דבר המלוכה · free full Hebrew text

Open in the reader →

לפני שלחן נגד צוררי, וצ"ב מאי זה עריכת שולחן וגם מה זה נגד צוררי, וי"ל דבסוף קדושין אמרו חכז"ל כל הבריות מתפרנסין שלא בצער והם לא נבראו אלא לשמשני ואני שנבראתי לשמש את קוני איני דין שאתפרנס שלא בצער אלא הרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי וזו ה' רעי לא אחסר או אפשר שיחסר לו פרנסתי מאחר שה' רעי ולכן איני מבקש על פרנסה רק שינחני במעגלי צדק ואז בטוח שלא יחסר לו כלום וגם אם מבקש על פרנסה איני בשביל עצמו רק שלא יאמרו שונאי ישראל שעובדי ה' הם רקים מטוב עוה"ז אבל איני מבקש לאכול רק שיהי' השולחן ערוך כמו שמצינו ברבינו הקדוש שלא חסר מעל שולחנו כל מה שהי' בשולחן מלכים ולפני פטירתו הרים עשר אצבעותיו ואמר שלא נהנה מעוה"ז כאצבע קטנה ולזה אמר שיהי' השולחן ערוך וגם זה רק נגד צוררי שלא יאמרו אי' אלקיכם: שע"ג] (כ"ה) חטאת נעורי ופשעי אל תזכור כחסדך זכר לי וצ"ב שהוא כסתירה תחלה מבקש שעל יזכר לו חטאת נעורים ושוב אמר כחסדך זכר לי וי"ל דחטאות נעורים גורמים שאיני רואה האמת ואיני טועם מתיקות קיום המצות וכל שנכשל בחטאת נעורים שאר עבירות נגררים אחריהם ולפי"ז חטאות נעורים הם כהמלצה על כל העבירות ועל חטאות נעורים בעור"ר ע"י תוקף גלות אדום נתקיים וידל ישראל מאד וגם ע"י שנתחדש בדור אחרון גזירת עול הצבא עי"ז מעוכבים שלא לישא אשה ומה יעשו עניי הצאן ולזה ביקש שאל יזכר לו חטאת נעורים אבל לחסד להמליץ על שאר עבירות תזכור אותם לכפר על כל פשעינו: שע"ד] (שם) ראה עניי ועמלי ושא לכל חטאתי י"ל שהוא על דרך שתקנו להתפלל עשה למען יונקי שדים שלא חטאו ואם האב מת באמצע שנותיו מי יגדל אותם לתורה ועבודה ואם עכ"פ מניח לבניו עושר ימצא אפטרופס כשר שישתדל בגידולם אבל אם אין מניח להם כלום מי יפנה לעמול בגידולם וחכז"ל דרשו ואת עמלינו אלו הבנים וזו ראה עניי שאין לי להניח ליורשי אחרי ועמלו אלו הבנים בזכותם שא לכל חטאתי או יאמר דחכז"ל אמרו (עירובין ס"ה) עה"פ שמעו נא זאת שכורת ולא מיין ואמר ר' ששת משום ר' אלעזר בן עזרי' יכול אני לפטור את כל העולם מדין ומסיק הגמ' מדין תפלה ופירש בספר סמיכת חכמים שהאמת שיכול לפטור מכל דין ע"י שפטור מתפלה דהא אמרו חכז"ל (עירובין מ"א) גדולה עניות שמעביר את האדם על דעתו ועל דעת קונו א"כ הם כאנוסים וכל מה שעושין הוא בלא דעת רק דאמרו שם ונ"מ למיבעי רחמים וא"כ הי' להם להתפלל להנצל מעניות אבל מאחר שהם שכורת ולא מיין הם פטורים מתפלה ממילא פטורין גם מדין עכ"ד וזו ראה עניי ועמלי שיעבוד מלכות שעל ידיהן אני כשכור ושא לכל חטאתי: שע"ה) או יאמר כי במצרים נאמר וירא את ענינו זו פרישות דרך ארץ וידע אלקים זה גרם שריחם הבורא ב"ה עלינו והנה גם עתה נשים בציון עינו שאי אפשר להשיא עדה"כ אם תענה את בנותי וזו ראה עניי ממש וגם מלשון עינוי פרישות דרך ארץ ושא לכל חטאתי כמו במצרים שעניינו זה גרם לגאלינו: שע"ו] ה' אורי וישעי במדרש שוח"ט ההד"כ (ישעי' י') והי' אור ישראל לאש וקדושו ללהבה בנוהג שבעולם אדם מדליק את הנר