דבר המלוכה קכב

בחיים נידון הגוף אם יחי' או ימות ולאחר מיתי נידון הנשמה ולעת"ל לעת התחי' ידונו הנשמה עם הגוף יחד וזו יחיינו מיומים בשתי דינין בשיה"ז וביום השלישי אז יקימנו בתחיית המתים ככתוב (ביחזקאל ל"ז) ויעמדו על רגלם ואז נחי' לפניו דייקא כדכתיב (בפ' האזינו) ראו עתה כי אני אני היא אין אלקים עמדו אני אמות ואחי' וכתוב ונשגב ה' לבדו ביום ההיא:

שס"ט] (הושע י"א) ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראוה' יחד לא ירומם ונדחקו מפרשי תנ' ובתרגום בפירוש הפסוק ובפרט תיבת יחד אין מתפרש כלל לפירושם וי"ל (דבע"ז ד' ב') הזהירו שבראש השנה לא יתפלל אדם ביחידית שיעיינו במעשיו אם הוא ראוי' והגון שתתקבל תפלתו ועיין מג"א (סי' תקצ"א ס"ט) ובעוה"ר המון עם נכשלים בזה שאין יודעים חומר הענין וזו ועמי תלואים למשובתי שאז רוב המון שהם בינונים תלואים ועומדים לתקן מעוותם ולחנן על חיותם אז בשעה שאל על יקראוה' שעומדים להתפלל יחד לא ירומם אין מתפללין יחד בצבור רק כל אחד בפני עצמו וזה גורם שלא תקובל תפלתם:

ש"ע] (מיכה ז') יכבוש עוניתינו ותשליך במצולות ים כל חטאתם, יל"ד דבעונות אמר בכינוי עונותינו ובחטאתם לא אמר חטאתינו רק חטאתם ה ויובן הפייט אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו וצ"ב הלשון תשת עלינו וי"ל דאמרו חכז"ל (בסנהדרין כ"ט) שהי' לו לנחש לטעון דברי הרב ודברי התלמיד מי שומעין אלא שאין טוענין למסית הרי דהי' ראוי' לעונש היצה"ר שהיא המסית לאדם לעשות עבירה ואז ממילא הי' נפטר האדם כמו שפרש"י (קידושין מ"ב) על קושית הש"ס אם שלח ע"י פקח שנימא שלוחו של אדם כמותו שיתחייב המשלח ויפטר השליח אלא דקיי"ל דאין שליח לדבר עבירה ודעת התוס' שם (ובב"ק ע"ט) דבשוגג אמרינן יש שליח לד"ע וזו מאחר שנואלנו וחטאנו דהיינו שוגג אל נא תשת עלינו רק על היצה"ר השולח אותנו ולפי"ז בעונות דאמרינן אין שליח לד"ע ירחם עלינו אבל החטאים הם לס"ם ושליחיו שיורד ומסית שהם מעלמא דפרודא לזה אמר כל חטאתם:

שע"א] (תהלים ה' ילקוט) אמרי האזינה ה', בבבל בינה הגיגי במדי הקשיבה לקול שועי ביון, כי אליך אתפלל באדום ולמה אמר מלכי ואלקי באדום אלא אמרו ישראל לפני הקב"ה ראה כמה גזירות גוזרים עלו שאבטל אלקותך ממני ולא בטלנו ויל"ד דבאדום אמר לשון עתיד אתפלל וי"ל דבילקוט (תהלים ק"ב) עה"פ פנה אל תפלת הערער אמר ר' יצחק כלפי דורות אמרו שאין להם כהן ונביא ולא בית המקדש שיכפר אלא התפלה נשתיירה להם שהם מתפללין אותה בראש השנה ויום כיפורים אל תבזה אותם, הרי ולא בזה את תפלתם וצ"ב וכי בכל השנה אין מתפללין ורק ביום ר"ה וביוכ"פ מתפללים, וי"ל דבכל השנה מרוב פיזור הנפש אין יכולין להתפלל וע"י שבר"ה ויוכ"פ מכוונים כראוי' הם מעלים כל התפלות של כל השנה וזו ע"י תפלת יום אחד איני מבזה את תפלתם בכל השנה ולזה אמר כי אליך אתפלל בלשון עתיד שבראש השנה יו"כ יתפלל כראוי' ומיושב דקדוק המדרש למה זכר באדום מלכי ואלקי שבראש השנה ויו"כ אומרים המלך הקדוש:

שע"ב] (תהלים כ"ג) ה' רעי לא אחסר וגו' תערך