דבר המלוכה קיט
Dvar ha-Melukha 119 · דבר המלוכה · free full Hebrew text
Open in the reader →שבגולה דינם כקטנים מחוייב הוא ית' לזונן ולפרנסן:
שנ"ה] או יאמר ויתפרש פסוק זה לטובה ולהמלצה וידוויק תיבת והם והוא (דבסנהדרין ס"ט) אמר ר' כרוספדאי כל ימיו של בן סורר ומורה אינו אלא ג' חדשים דתני דבי ר' ישמעאל בן ולא אב והיינו הראוי' להיות אב ורב דימא אמר דבמערבא אמרי בן ולא הראוי' להיות אב ובג' חדשים העובר ניכר ופסק כן הרמב"ם לפסק הלכה (בפ"ז מהלכות ממרים ה"ו) מבואר מזה שהתורה חסה על האב ואיני נידון בדין סורר ומורה משעה שהוכר העובר וא"כ גם אם ח"ו ישראל סררו כפרה נגד אביהם שבשמים מ"מ מן הראוי' לרחם עליהם בשביל ילדיהם ועשה למען יונקי שדים שלא חטאו ויומתק לפי זה בנים גדלתי שנעשו בני י"ג שנים ועוד ורוממתי עד שראויין להיות אב "והם" פירוש האבות חטאו אבל ילדיהם לא פשעו בי וראוי' לזכותם בדין בשביל ילדיהם:
שנ"ו] ידע שור קונה' וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן יש לפרשו לטובה שהוא המלצה טובה לזכות ישראל השרויים בגולה בדין שאע"פ שהם כבושים בגולה כעבד תחת אדוניו ופרנסתן תלוי' בהם בכל זה אין חוששין לא על האדון ולא על פרנסתם ומקיימים מצות התורה הגם שעי"ז מגרים עליהם שנאת האומות כי אין שנאה כשנאת הדת וזו המלצה מעולה ואמר ישראל לא ידע מי הוא אדוניו ולא מתבונן מאין בא פרנסתו ומקיימים מצות בוראן ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ:
שנ"ז] (ישעי' א' ט') כסדום היינו י"ל שאמר כן כלפי דורות אחרונים שנגרשנו מבית חיינו ונסגר הדלת בעדינו וחומת ברזל מפסקת בינינו לבין אבינו שבשמים וזה כאלפים שנה אנו מבקשים למצא דרך לפניו ית' ואנו מוכים בסנורים כאנשי סדום הנאמר עליהם וילאו למצא הפתח ואנו עומדים אצל הדלת וצועקים אבינו שבשמים פתח לנו שער והתשובה באה זה השער לה' צדיקים יבאו בו ואם אב גירש את בניו והם באים לפני פתחו ושופכים דמעות כמים אנה הושיעה נא אנו נתונים לחרב ולביזה נתונים לחרב ביום וקרח בלילה מושלכים על פני חוצות ומסובבים מזאבי היער הכי אפשר שלא יהמו רחמיו על בניו אעפ"י שהוא בשר ודם והוא ית' מלא רחמים האיך תתאפק תחשה האפס לנצח חסדו אולם זה דומה לאב שהכעיסו אותו בניו וגירש אותם מעל פניו אבל התאבל על רוע מעמד בניו והסכים בנפשו להיות הוא עצמו אסור בזיקים ואינו רוצה לבא להיכלי כבוד שלו עד שישובו בניו ולתכלית זה סגר הדלת והשליך המפתחות לחוץ שאם בניו יתחרטו באמת לא ינוח ולא ישקוט עד שימצאו המפתחות לבא לפני אביהם שבשמים וקצב זמן שאם לא יבקשו המפתחות לזמן מוגבל ימצאו המפתחות גם בלי שיבקשו אותם כן הוא ית' אסור ברהטים ונשבע שלא יבא למקדש של מעלה עד שישובו בניו למקדש של מטה ואם לא ישובו בעתה יגאלם:
שנ"ח] (ישעי') אם יהי' חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו וי"ל יאדימו הוא פועל יוצא שהחטיא אחרים אז צריך חוץ מהחרטה ותשובה עוד לסבול יסורים והוא דמיון כיבוס שמכה על הבגד ודוחק עליו עד שיתלבן כצמר אבל אם לא החטיא אחרים כהשני שאיני מאדים אחרים אז