דבר המלוכה קטז

בדברו בעדו חי אנכי ולא אני עכ"ד, ומבואר בזוה"ק (שמות) עה"פ ומשה הי' רעה, עולם עליון בימין ועולם התחתון בשמאל והביא ג"כ זה הפסוק והנה סתם יד הוא שמאל כדכתיב אף ידי יסדה ארץ וימינו טפחה שמים אולם עפ"י מאמרם ז"ל עה"פ צור ילדך תשי דהיינו שמתישין כח פמליא שלמעלה ורשעים מהפכים מדת רחמים למדת הדין ואז גם השמים מתנהגת טבעית וזו שאמר כי אשא אל שמים ידי מאחר שהארץ ניתנה להתנהג בטבע והשמים בהנהגה נסיית אם גברו העונות גם בשמים יתנהג ביד שמאלית וזו הכוונה למען ירבו ימיכם וגו' כימי השמים על הארץ שאם יזכו אז יתנהג בא"י הנהגה נסיית ודוגמת הנהגה שבשמים יהי' על הארץ:

דש"ם] (ברכה) תורה צוה לנו משה משה מורשה ובמסורה ונתתי אותה לכם מורשה יובן על פי הכתוב (ירמי ט') על מה אבדה הארץ ויאמר ה' על עזבם את תורתי הרי שרק אז ארץ ישראל מורשה אם התורה היא מורשה, וגם עפ"י שהקשה הרשב"א על מאמרם ז"ל (שבת פ"ח) מכאן מודעה רבה לאורייתא דא"כ קודם שקבלו בימי מרדכי למה נענשו והוגלו מארץ הקדושה ותירץ עפ"י הכתוב (תהלים ק"ה) ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חקיו לכך גם אם יש להם מודעה עכ"פ אלקי הארץ יקרא ואם אין מקיימים מצותיו נתקיים ותקיא הארץ אותם, וזו שאמר תורה צוה לנו משה מורשה ואם תקשה לך הרי יש עליו מודעה לזה בא המסורה ותירץ ונתתי אותה לכם מורשה דבשביל שאני נותן לכם ארץ ישראל בעבור זה עצמו צריך לשמור חקיו כמו שתירץ הרשב"א:

מש"ה] (מלכים א' נ"ט) ויהיו דברי אלה וגו' קרובים אל ה' אלקינו יומם ולילה צ"ב שהקדים יום ללילה והלא הלילה קודם ליום וי"ל להירושלמי (הובא באות ש"ט) שהקב"ה דן את ישראל ביום בשעה שעוסקין במצות וכן דייק הפסוק לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו דייקא לכך הקדים יום שאז דנין את ישראל ואח"כ לילה שבו דנין אוה"ע ושם התפלל שלמה גם על האומות:

שמ"ו] (מלכים א' ח' נ"ט) לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו י"ל בהקדים (תהלים ע"ו) משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה והקשו חכז"ל (שבת פ"ח) אם יראה למה שקטה וי"ל דבבראשית רבה (פ' נ') ובפסיקתא (פרשה מ"א סי' ג') וירושלמי פ"ד דראש השנה ה"ג עה"פ (תהלים ט') ישפוט תבל בצדק ידין לאומים במישרים הקב"ה דן את ישראל ביום בשעה שהם עסוקים במצות ואת האומות בלילה בשעה שהם ישנים ובטלים מן העבירות כן הוא גרסת מקצת הספרים ומש"כ בס' ישמח משה פ' חיי ד"ה מאה שנה היפוך מזה ודאי הוא טעות הדפיס ופסיקתא הנ"ל שדן האומות בלילה כדי שיהי' להם תקומה בעולם למה שאין הקב"ה חפץ אפי' באבדן של רשעים למה שהכל בריותיו ומעשי ידיו איזה יוצר מבקש שישתברו מעשי ידיו לכך הוא דנן בלילה כדי שיעמדו בעולם ידין לאומים במישרים וכשהוא דן את ישראל הוא דנן ביום דכשהם ישנים הם בטלים מן המצות ניער משנתו מיד הוא משכים לבית הכנסת וקורא קריאת שמע ומתפלל שומע את התורה שומע את הזקן ולפי"ז יומתק ושקטה שמצאה תנחומים בקום למשפט אלקים דהיינו שהוא דן את ישראל ביום ובקום מלשון בשכבך ובקומך מזה ראי' שרצונו להושיע ענוי ארץ וזו ומשפט כמו ישראל דבר יום ביומו דייקא