עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › דבר המלוכה

דבר המלוכה קיא

Dvar ha-Melukha 111 · דבר המלוכה · free full Hebrew text

Open in the reader →

נפשם מפחד ע"כ ירא לעשות כן ובפרט שאז כבר הסכים השי"ת עמהם שאמרו ואל ידבר עמנו אלקים פן נמות ובכ"ז בא לו העונש שהי' לו להאמין במה שצוה לו השי"ת שלא יארע נזק מזה וכמו אברהם שאמר לו השי"ת ביצחק יקרא לך זרע ואח"כ אמר לו קח את בנך יחידך ולא הרהר אחרי מדותיו של הקב"ה שאתמול אמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע וגו' עוד בס' הנ"ל דלכך נגזר שלא תביאו משום שאז הי' השעה הראוי' להיות גמר התיקון וי"ל דידוע מש"כ המפרשים על הנאמר בקדושת מוסף ברחמיו ישמענו שנית לעיני כל חי דהיינו לעיני דייקא שיראו את הקול ומאחר שנדחה אז ע"י שלא דיבר לעיניהם ונדחה עד לעתיד אז ישמיענו שנית ויזכו לזה ע"י טורח הגליות ואם הי' בא משה לא"י לא נחרב הבית ולא הי' אפשר לבא לתיקון להשמיענו שנית כמו במתן תורה לעיני כל חי והי' העונש מדה כנגד מדה יען לא האמנתם להקדישני לעיניהם דייקא לכן לא תביאו: שכ"ו] (בלק) מי ננה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל וצ"ב מאי זה רבע וגם הפסוק לא הבט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל וי"ל, דחכז"ל (תענית י"א) אמרו שני מלאכים מלווין לאדם תמיד ובמחזור ויטרי פ"ג מביא ששני מלאכים מלווין אותו ביום ושני מלאכים מלווין אותו בלילה אלו מעידין על מה שעשה ביום ואלו מעידין על מה שעשה בלילה וצריך טעם למה לא ילוו אותו שני המלאכים שביום גם בלילה וי"ל שזה מחסדי המקום ב"ה שלא יהי' עדות שלם נגד בר ישראל דהא אמרו חכז"ל (ברכות) ת"ח שעבר עבירה ביום אל תהרהר אחריו בלילה שודאי עשה תשובה ובודאי כן גם אם עשה בלילה שלא יהרהר אחריו גורסין כן בגמרא הנ"ל וידוע שאם עושה תשובה מיד קרובה להתקבל ונתנו משל לזה שאם מיד שנעשה כתם מכבסו יוסר הכתם בקל אבל אם נתישן צריך כיבוס הרבה והמליצו ע"ז סרכא בת יומא לאו סרכא וזו חסד שאותן מלאכים שהעידו על עבירה אין מלווין אותו כל היום וכל הלילה ממילא אין כאן עדות שלם וכתיב על פי שנים עדים יקום דבר ולא חצי דבר ובזה יובן הפייט באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגד ליעקב דבר חק ומשפט וצדקינו במשפט דבר דייקא דהיינו שצריך שני עדים שיעידו על דבר שלם וזה לא ימצא מאחר שיש שני מלאכים מיוחדים ליום ושני מלאכים מיוחדים ללילה נמצא שאין כאן עדות שלם וצדקינו במשפט התורה שאמרה יקום דבר: שכ"ז] (פנחס) לכן אמור לבני ישראל הנני נותן לו את בריתי שלו' ואמרו חכמינו ז"ל בדין הוא שיטול שכרו, י"ל דהצדיק מלובלין זצ"ל פירש השיב את חמתי שעשה מתיבת חמתי צירוף מחיתי עדה"כ מחיתי כעב פשעיך, והנה תיבת כעב הוא נוטריקין ברית כהנת עולם ובדין הוא שיקבל זה השכר מאחר שגרם שמחותי כעב פשעיהם: שכח] (מטות) כי ידור נדר לה' במדרש הה"ד כי לא ידע האדם את עתו ופירשו בס' קדושת לוי ובס' נחל קדומים עפ"י שאמר ר"ש (בנדרים י') שלא יאמר אדם לש' קרבן אלא קרבן לה' ופי' השל"ה הטעם דחיישינן שמא ימות ולפי"ז א"ש דהכתוב אומר נדר לה' ולא אמר לה' נדר והטעם שמא ימות ז"ש כי לא ידע האדם את עתו ובכל עת מעותד למות ויפלא שבספר נחל