דבר המלוכה קט

בקרבם וכן ראינו במצרים שהי' עם בנ"י רב ועצום ואעפי"כ לא הי' בכוחם להפך את מצרים מדתם לדת ישראל אדרבה וירעו אותנו המצרים כפי' השלה"ק שעשו אותנו רעים אמנם הסיבה לזה הוא כי תמיד עם המושל בארץ מכניע אותן הדרים בקרבם ומענים אותן עד שאין יכולין להרים ראש ולכך מתחזקים להתנהג תמיד במנהגי האר כדי להציל עצמם מעוני וצער וכן הי' במצרים שעבדו עמהם עבודת הפרך ולכך אין בכוחם להמשיך מהעם המושלין שם לדתם ומנהגם אמנם לא כן עם בנ"י שהתוה"ק למדה אותם משפט אחד יה' לגר ולאזרח הארץ וכל התורה כלולה מרחמים וחסד ולא רצה השי"ת שיתנהגו בניו במידת אכזריות לענות היושב תחתם והם רחמנים בני רחמנים ולזה מאחר שיהי' להאומות הדרים ביניהם כל זכיות שיש לתושב הארץ והם חפשים בכל הענינים לזה הי' מקום לחוש שיפתו את ישראל לע"ז לזה צוה השי"ת שלא להניח עובדי ע"ז בא"י וזה כונת הפסוקי' כמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו כי הם גרועים ביותר ויש לזה שתי תקנות האחת לבל ידור ביניהם עובד ע"ז או שידור ביניהם ויהי' מעונה ומשופל לזה הקדים הפסוק כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו דהיינו שלחצו את הגרים שעשו כל התפעלות לבל יצאו ישראל ממצרים ואעפי"כ עינו אותם מאוד וזו שאמר אשר ישבתם בה אבל ישראל לא עשו כן רק מי שהי' רוצה מהאומות להפנות מא"י נתנו רשות לזה וכמו שבאמת פנה משם הגרגשי והשתא מיושב שפיר כי צריך לכתוב שניהם דע"י שמעשה ארץ מצרים לא תעשו לכן צוה הקב"ה שלא ישבו הכנענים בארצכם:

ש"כ] (קדושים) לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך י"ל דחז"ל אמרו (פסחים קי"ג) אם רואה חבירו עובר עבירה בסתר מצוה לשנא אותו אולם מאד צריך להבחין אם השנאה רק מכח זה כי לפעמים מטעה אותו היצה"ר שמצוה לשנא אותו ובאמת השנאה לסיבה גופנית ולא משום שעשה העבירה ואמרו חכז"ל עה"פ בכל לבבך בשתי לבבות ביצ"ט וביצה"ר וזו לא תשנא את אחיך בלבבך בשתי לבבות שתהי' השנאה רק מכח יצ"ט ולא מכח יצה"ר ואפשר לבחון זה שאם השנאה רק מחמת יצר טוב ישתדל להוכיחו ולהחזירו בתשובה אבל אם יש בו תערובות יצה"ר לא ישתדל להוכיחו ושמח שמצא בו דבר עבירה וזו אם לא יהי' בהשנאה תערובות יצה"ר תוכיח אותו:

שכ"א] (במדבר) והלוים למטה אבותם לא התפקדו בתוכם ובס' דברי שאול מה"ת התעורר דהקדים הכתוב שלא נפקדו הלוים ואח"כ כותב הציווי אך את מטה לוי לא תפקוד וי"ל עפ"י שכתב בס' קדושת לוי לישב הא דהקדים הכתוב כאשר צוה ה' את משה והול"ל ויפקדם במדבר סיני ואח"כ כאשר צוה ה' את משה כי ישראל הם ששים רבוא כנגד ששים רבוא אותיות שבתורה וכל אחד מישראל הוא אות אחת מהתורה הק' נמצא במה שפקד משה את ישראל למד את התורה ולזה רמז כאשר צוה ה' את משה היינו התורה הוא עצמו מה שספר את ישראל ונראה שמזה הטעם מטה לוי לא התפקדו בתוך בנ"י כי ישראל הם נגד תורה שבכתב ולוים הם נגד תורה שבע"פ וזו דכתיב והלוים על פי ה' פקד עכ"ד ואמרו חכז"ל במדרש תנחומא (תשא) שביום למד הקב"ה עם משה תורה שבכתב ובלילה תורה שבע"פ נמצא לפי"ז גם קודם שנצטוה שלא למנות את שבט לוי