דבר המלוכה קז

במלאותם ושם באמת כתיב מעשה חרש ושם הי' במעשה ט"כ אמר תפתח:

שי"ד] (ויקהל) אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם צ"ב לשון אלה הדברים שרגילין חכז"ל לפרשו מלשון דבור ונ"ל דמבואר במדרש ובזוה"ק שעשיית המשכן הי' דוגמת בריאת שמים וארץ ולזה נרמז שכמו שבדבר ה' שמים נעשו כן במשכן אלה הדברים וכן אמרו חכז"ל (ברכות נ"ה) יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שנברא בהם שמים וארץ, ואשר צוה הוא דוגמת הוא צוה ויעמוד ולעשות אותם הוא דוגמת שנאמר אשר ברא אלקים לעשות שהקב"ה ברא העולם שדור התיקון יהי' ע"י ישראל וכן הי' במשכן:

שט"ו] (פקודי) ויכס הענן וגו' וכבוד ה' מלא את המשכן ולא יכול משה לבא אל אוהל מועד כי שכן עליו הענן וצ"ב הלשון מלא את המשכן דהול"ל כבוד ה' במשכן וגם מקשים למה לא יכול משה לבא הא כתיב במתן תורה ויבא משה בתוך הענן עיין באוהחה"ק וי"ל דמבואר בספרים שהקב"ה הראה מידת עניוות בשמו הקדוש שאם ממלאים ד' אותיות אלו אין בכל הכ"ב אותיות עם המילוי שיהי' הארבעה אותיות במספר מעט כמו אותיות אלו ולפי"ז י"ל כבוד ה' מלא היינו במילוי האותיות נראה במשכן ועי"ז הוסיף משה במדת עניוות ולא יכול משה לבא כי החזיק עצמו שאינו ראוי' ובזה יובן קישור (סוף פרשת פקודי) להתחלת ויקרא שנאמר ויקרא באל"ף זעירא להורות על ענותנתו של משה דלכאור' קשה למה לא נמצא כן בכל התורה ולדברינו א"ש שכאן ע"י שנתגלה לו מילוי אותיות השם נתרבה בו מידת הענוה וזו שאמר ר' יוחנן (מגילה ל"א) במקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שנתגדל שמו הקדוש ע"י המילואים שם אתה מוצא ענותנתו:

שט"ז] (צ') הסמיכות לפרשת הקודמת שמסיימת לאשמה בה לזאת תורת העולה י"ל דהנה דרשו חכז"ל תורת הוא ריבוי והיא העולה הוא מיעוט ודרשו שאם אירע פסול בקודש אם עלה לא ירד וזה מרבה תורת העולה, ואם נפסל קודם שהוקדש אם עלה ירד וזה הוא המיעוט הוא העולה ואמרו בתו"כ כלל אמר ר' עקיבא כל שפסולו בקודש הקודש מקבלו אין פסולו בקודש אין הקודש מקבלו וי"ל דלכאורה יפלא למה זה יארע פסול בקרבן הלא שומר מצוה לא ידע דבר רע והבא לטהר מסעיין אותו, אולם כבר האריך בזה בספר ישמח משה פ' זו שעיקר הוא בקרבן התשובה ולעשות חשבון הנפש ואם הבעלים לא חזרו בתשובה אז נפסל הקרבן, ובזה יובן הסמיכות עפ"י שאמרו חכז"ל (בסנהדרין) עה"פ הכרת תכרת עונה בה שהכוונה שלא עשה תשובה ועדיין עונה בה ולזה י"ל לפי מה שמבואר בתחלת פרשתינו שאם אירע פסול לקרבן אל תתמה על החפץ האיך יארע כן, דע שהסיבה לזה מה שמסיים בפרשה שלפניו לאשמה בה:

שעוד אשמתו קיימת שלא שב בתשובה:

שי"ז] (שמיני) היום ה' נראה אליכם דקדק בס' אך פרו תבואם דהול"ל אלינו וי"ל כי למשה הי' התגלות שכינה בכל יום ולכך דייק היום אליכם, או יאמר דאליכם פירושו בשבילכם כמו שפירש רש"י בפ' ויקרא בשבילכם הוא מדבר עמו וזו מדרך עניוות שההתגלות יהי' בזכות הציבור ולא בזכותו:

שי"ח] (תזריע) אשה כי תזריע וגו' י"ל טעם לימי