דבר המלוכה קו

שמע ובא מלחמת עמלק כי באמת זה הי' סיבת ביאתו, ומבואר שפיר סמיכות שתי פרשיות ובזה ביארתי (בפ' שמות) שאמר הקב"ה למשה רבינו וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה דתמהו המפרשים דלמה נתן לו אות מה שיהי' אחר זה ומה אות הוא זה ולפי"ז א"ש שהקב"ה רצה ליתן לו אות על העתיד כי אם יראו ישראל שמשה לא יכניסם לא"י ואז יסתפקו בעיקר שליחותו מכח המתחיל במצוה אומרים לו גמור ולזה אמר לו הקב"ה זה יהי' לך לאות כי באמת אנכי שלחתיך כי בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את אלקים שתכלית הוצאת עם בנ"י הי' משום תעבדון את אלקים בהר הזה משום מתן תורה ולא משום כניסת ארץ ישראל:

שי"א] (משפטים) והסרתי מחלה מקרבך מדקדקים שיותר טוב הי' אם הי' אמר לא אשים עליך וי"ל דמשמיענו יותר רבותא, דאם קודם שעבד את ה' כבר נחלה יפעל העבודה שתסור המחלה ממנו וידוע שיותר צריך כח לרפאות חולה שנחלה כבר מלשמור את הבריא שלא יחלה כמאמרם ז"ל (שבת ל"ב) כיון שעלה למטה צריך פרקליטים לירד ממנה ובזה יתישב אומרו והסרתי דהול"ל אסיר בלשון עתיד אבל והסרתי הוא"ו מהפך מעבר לעתיד, דנודע אדם שנחלה כבר אעפ"י שנתרפא עלול ליפול לחולי זה עוד הפעם לזה משמיעני שיסיר המחלה באופן כזה כאלו לא נחלה מעולם ועוקרו למפרט שלא תשוב המחלה עוד ויתור לשון מקרבך י"ל עפ"י ר' בחיי עה"פ ורפא ירפא במכה שבחוץ הכתוב מדבר אבל חולי מבפנים אין זה ביד הרופא אנא ביד הרופא כל בשר אשר בידו נפש כל חי עכ"ל ולזה דייק מקרבך שגם מכה שמבפנים יתרפא ע"י הרופא כל בשר או שתצא לחוץ ואז תתרפא גם ע"י שליח:

שי"ב] (תרומה) ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו יל"ד למה אמר בלשון עתיד וי"ל דגם אם באותו שעה אינו מרוצה לזה כל שסופו יהי' מרוצה יקחו ממנו ע"ד מאמרם ז"ל כופין אותו עד שיאמר רוצה אני וכן הענין בתורה ובתפלה לפעמים בזמנים מיוחדים נופל ממדרגתו ואינו מרגיש נעימות בלימוד ובתפלה כדרך שאר המונים ואיני יכול לכוון כראוי לזה הזהיר לבל יתרשל בימי רעה אלא יעשה מה שביכלתו ולא יפסוק מתפלה ולימוד שסופו שיהי' לרצון ע"ד מאמרם ז"ל (פסחים נ') לעולם ילמוד אדם תורה אפי' שלא לשמה שמתוך שלא לשמה יבא לשמה והקב"ה רואה שברון לבו על שאיני יכול לעבוד כראוי והתאמצותו לעשות מה שביכלתו ועי"ז מסיר ממנו החשכות ויוסיף עוד השגה ממה שהי' לפני זה וזו אפי' אם באותו שעה א"א לו לכוין כראוי' אעפי"כ יעסוק בתורה ועבודה וסוף שידבנו לבו ויעשה כראוי' באהבה ויראה ובזה מיושב קושית פנים יפות (פ' תצוה) עה"פ והם וקחו דמשמעות לשון ויקחו הוא שאינו נותן אלא אתם תקחו והא אין ממשכנין ע"ז ולדברינו א"ש שמשמיענו שיקחו אף עפ"י שאינו נותן בנדבת לב באותו שעה:

שי"ג] (תצוה) באבני חושן כתיב תהיין על שמות בנ"י ולא כתיב תפתח כמו באבני אפוד י"ל עפ"י המבואר ברבינו בחיי' שבאבני החושן כתיב במלאותם לא הי' רשאי לחסר מהאבנים כלום וע"כ נעשה ע"י השמיר מאליהן משא"כ באפוד דלא כתיב